פעם אחר פעם מתברר כי חידושים ורעיונות רבים המיוחסים למדענים שונים התגלו מאות שנים קודם על ידי לאונרדו דה וינצ'י.
הוא פיתַח כמאה שנים לפני גלילאו ובייקון את השיטה המדעית האמפירית, הכוללת השערת השערות, עריכת תצפיות בטבע וניסויים ובסופו של דבר ניסוח חוקים.
היה הראשון שציין כי פני כדור הארץ הם תוצאה של פעילות ותהליכים המתמשכים על פני עידנים ארוכים, תופעה שמכונה כיום" זמן גיאולוגי." מתוך השקפה זו הגיע קרוב למדי לתפיסה אבולוציונית שהקדימה ביותר משלוש מאות שנה את צ'רלס דרווין.
הוא גילה כי "כמות הכוח שמפעיל גוף עף כנגד האוויר זהה לכמות הכוח שמפעיל האוויר כנגד הגוף" - מאתיים שנה לפני שהדבר נוסח בתור "החוק השלישי של ניוטון".
שרטוטיו לשורה של "מכונות מעופפות" מעשיות שימשו בסיס לכמה דגמי כלי טיס שבנו מהנדסים בני זמננו. קבע שהתכונות המונחלות לעובּר מגיעות משני ההורים באופן שווה ולא מהאב בלבד, כפי שחשבו בתקופתו.
היה חלוץ בתחום שנקרא היום הדינמיקה של הזורמים, כפי שניכר מהניסויים שערך בזרימת נהרות ומערבולות ומרישומיו בנושא.
אפשר לראות בו את התיאורטיקן הגדול הראשון של הבוטניקה. הוא חקר את השפעותיהם של אור השמש והמים על גדילת צמחים וגילה כי ניתן לקבוע את גילו של עץ לפי מספר הטבעות בחתך רוחב של גזעו.
המציא בסביבות 1505 שיטת דפוס חדשנית, המאפשרת הפקת תמלילים ואיורים בעת ובעונה אחת, והקדים בדורות רבים את השיטה שהנהיג בשלהי המאה השמונה-עשרה הצייר והמשורר הרומנטי ויליאם בּלֵייק.
דמותו המרתקת של לאונרדו דה וינצ'י, אולי גדול הציירים וגאוני הרנסנס, חקוקה בתודעה בעיקר בזכות יצירות האמנות המופתיות שלו. עשרות ספרים ומחקרים נכתבו עליו, ומכלול עבודתו העצום - המקיף יותר מ- 100,000רישומים ולמעלה מ- 6,000 דפים של רשימות - מוסיף להלך קסם על רבים מאות שנים לאחר מותו.
אך למרבה ההפתעה, עבודתו המדעית החלוצית של לאונרדו לא רק שלא זכתה להכרה בחייו אלא ידועה פחות גם כיום, אף שהוא השאיר אחריו פנקסים גדושים בתיאורים של הניסויים שערך, בתגליות מדעיות רבות, ברישומים מרהיבים, בעיצובים אדריכליים ובשרטוטים של פיתוחיו ההנדסיים. המדע של לאונרדו צולל אל תוך אלפי הדפים שהשתמרו מפנקסיו, בוחן את כתביהם של בני תקופתו ושל היסטוריונים וחוקרים בני זמננו, מתאר לראשונה בצורה שיטתית את הישגיו המדעיים של לאונרדו וקובע כי הוא איננו רק יוצר יחיד בדורו אלא למעשה "אבי המדע המודרני".
חידושיו המדעיים של לאונרדו היו מגוונים ביותר: הוא תיכנן כלי נשק ונחשב אחד האדריכלים הצבאיים הדגולים של תקופתו; מצא הסברים לתופעות אופטיות ועמד בשרטוטו המפורסם על הפרופורציות הקבועות של גוף האדם; היה עילוי במכניקה והמציא מכשירים שימושיים רבים; ויישם בתוכניות הבנייה מחדש של תשתיות העיר מילנו את העקרונות שמשמשים אדריכלי ערים גם בימינו.
פריטיוף קפרה משרטט דיוקן של אדם יוצא דופן בעל תפיסת עולם מערכתית ובין-תחומית, מזיגה של אמן ומדען שהשתמש בתהליכים טבעיים כמודלים לעיצוב אנושי ושאף לעשות יד אחת עם הטבע ולא לכפות עליו את שלטון האדם. במובנים אלה ורבים אחרים הקדים המדע של לאונרדו את זמנו והוא ללא ספק רלוונטי לימינו.
פריטיוף קפרה הוא דוקטור לפיזיקה. מייסד ומנהל מרכז לקידום חינוך לקיימוּת בברקלי, קליפורניה, ומִחברי הסגל בשומייקר קולג' באנגליה, מוסד חינוכי בינלאומי ללימודים אקולוגיים. הוא מנחה סמינרים בנושא למנהלים בכירים. פירסם חמישה רבי-מכר, בהם הטאו של הפיזיקה (רמות, אוניברסיטת תל אביב, 1996), העוסק בקשר בין הפיזיקה הקוואנטית, תורת היחסות ופילוסופיות המזרח. המדע של לאונרדו נחל הצלחה רבה ותורגם לחמש שפות.