זִיטָה יַלְדַּת הֶחָלָל הִיא גִּבּוֹרָה שֶׁכְּבָר הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ: הִיא נִלְחֲמָה בְּמִפְלָצוֹת, הִיא הִצִּילָה כּוֹכָבִים, הִיא מְפֻרְסֶמֶת בַּגַלַקְסְיָה כֻּלָּהּ. אֲבָל עַכְשָׁו זִיטָה בַּכֶּלֶא! וְלֹא סְתָם כֶּלֶא, כִּי אִם הַכֶּלֶא שֶׁל עוֹלַם הַמַּרְתְּפִים. הִיא חַיֶּבֶת לִבְרֹחַ, אֲבָל לֹא רַק כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַצְמָהּ. עֲתִידָם שֶׁל הַרְבֵּה כּוֹכָבִים וִיצוּרִים תָּלוּי בְּזִיטָה ... שׁוּבָהּ שֶׁל זִיטָה יַלְדַּת הֶחָלָל הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי בַּסִּדְרָה עַל הַיַּלְדָּה הַחֲזָקָה, הַמַּצְחִיקָה וּמְלֵאַת הַתּוּשִׁיָּה, שֶׁלֹּא מְפַחֶדֶת מֵאַף אֶחָד, גַּם אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי אַפִּים, שְׁלוֹשָׁה רָאשִׁים וּשְׁתֵּים – עֶשְׂרֵה רַגְלַיִם .