המזימה הסיפור הסודי של הפרוטוקולים של זקני ציון - יד שניה

חוקר הבא לשחזר את העבר הרחוק עומד בפני קשיים רבים, והמרכזי שבהם הוא מחסור בתיעוד.
ימי בית ראשון אינם שונים מבחינה זו, למרות שמאורעותיו נסקרים בספרי המקרא.
העדות המקראית הגיעה אלינו לאחר תהליך ארוך של ברירה, עריכה ומסירה במשך הדורות, ואי-אפשר להשתמש בה כמות שהיא.
כמי שאמונים על המושכל הראשון של כל מחקר היסטורי: חקירת שתי וערב של העדים, בחרנו קבוצת מאמרים המדגימים דרכי מחקר שונות של הטקסט המקראי - ניתוח לשונו וסגנונו, הכרת רכיביו הספרותיים המגוונים וגישותיהם ההיסטוגרפיות.
 

ספר זה, האחרון מפרי עטו של פרופ' יהושע פראוור ז"ל, מציג מסכת היסטורית ייחודית למדי: תולדותיה של הקהילה היהודית בארץ - ישראל כחברת מיעוט בתוך מסגרת מדינית שנשלטה בידי חברת מיעוט זרה, כובשת - החברה הצלבנית. בממלכת ירושלים שהקימו הכניעו הכובשים הזרים תחת ממשלתם גם את חברת הרוב המוסלמית וביקשו להכתיב לה את תנאי חייה. ברם כדי לקיים את שלטונם נזקקו הצלבנים לעתים לפשרות. אף על פי שאסרו על היהורים להתגורר בירושלים, השלימו עם מציאותן של קהילות יהודיות ביישובים רבים וחשובים בתחומי ממלכתם. קהילות אלה הן שקיימו את רצף היישוב היהודי בארץ - ישראל בתקופה הצלבנית. על פי עדותו של פרופ' יהושע פראוור )30.4.1990 - 10.11.1917( - מגדולי חוקרי הצלבנים בעת החדשה - נושא רצף היישוב היהודי בארץ הוא שמיקד את התעניינותו בתולדות ארץ - ישראל בימי הביניים בכלל, ובממלכת ירושלים הצלבנית בפרט. התעניינות זו היא שהניבה את ספריו המקיפים על תולדות ממלכת הצלבנים ועל החברה הצלבנית, ספרים שעליהם התחנכו דורות של מורים ותלמידים בארץ, ושכללו פרקים על קהילות ישראל באותה ממלכה. ספרים אלה בגירסותיהם הלועזיות הקנו ליהושע פראוור שם עולם. הספר המוגש בזה לקורא העברי מוקדש כולו לתולדות היהודים בממלכת ירושלים ולשינויים החשובים שחלו באותה התקופה בדמות דיוקנן של קהילותיהם, וכך הוא מהווה כמין נקודת השיא, גולת הכותרת, במפעלו המדעי של יהושע פראוור בעברית.