ספר היובל - הגמנסיה העברית בירושלים - יד שניה

'יהודי בבל בתקופת התלמוד' מבקש להציע את הרקע ההיסטורי שהביא לצמיחתה של קהילת היהודים בבבל, עד להפיכתה לחשובה שבתפוצות ישראל במשך מאות רבות של שנים. מפעלה הספרותי המונומנטאלי של קהילה זו, התלמוד הבבלי, תרם תרומה מכרעת לעיצוב מערכת האמונות והדעות של העולם היהודי, במסגרת ספרותית הנלמדת והנחקרת עד היום. אף על פי כן לא זכתה קהילת היהודים בבבל לסקירות ולמבואות היסטוריים במידה המתקרבת לאחותה, קהילת היהודים שבארץ ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד. 'יהודי בבל בתקופת התלמוד' מבקש לצייר את דמותה החברתית-התרבותית של הקהילה היהודית בבבל בתקופת התלמוד. הדיון מתמקד בתולדות היהודים בבבל וביחסם לחברה הסובבת ולתרבותה. הפרק הראשון סוקר את הרקע הפוליטי והחברתי מראשית דרכה בשלהי ימי הבית הראשון ועד לימי הממלכה הפרסית הסאסאנית, בפרק הזמן המוגדר אצלנו ראשית תקופת התלמוד, כלומר המחצית הראשונה של המאה הג' לספה'נ. ; הפרק השני עטקב אחר ההתפתחות הרוחנית והיצירה היהודית הספרותית בבבל עוד לפני תקופת התלמוד. שלושת הפרקים הבאים מוקדשים לבדיקת הבטים שונים של חיי החברה היהודית בבבל בתקופת התלמוד: מוסדות ההנהגה הארציים והמקומיים ; המבנה הקהילתי המקומי ; השרותים שהעניקה הקהילה לציבור היהודי הרחב ; המרכיבים החברתיים השונים בציבור היהודי, והמגע התרבותי והחברתי עם העולם הלא-יהודי על כל רבדיו החברתיים. הפרק האחרון דן בהתהוותן של ישיבות בבל ובמעמדם של חכמי היהודים בעיני תלמידי בית המדרש ובקרב הציבור היהודי כולו. מטרת הספר לאפשר לקורא להכיר הכרות ראשונית את קהילת היהודים שמילאה תפקיד מכריע בגיבושו של העם היהודי לדורות, ולהבהיר במה זכתה דווקא קהילה זו למלא תפקיד כה מכריע בעיצוב דרכו של העם היהודי.

צעדיה הקדומים ביותר של הדיפלומטיה מתועדים בתעודות מן המזרח הקדום. השליחים שימשו ערוץ תקשורת כמעט בלעדי בין שליטי המזרח הקדום וזרוע עיקרית של השלטון במדיניות החוץ. הספר סוקר את התהוותה של הדיפלומטיה העולמית ואת הפרק הראשון בתולדותיה, ההתפתחות ההיסטורית של מוסד השליחות במזרח הקדום והנורמות הכרוכות בהפעלתו, תוך שימת לב להבדלים שבקרב התרבויות והעמים השונים. המחבר סוקר את מערכת התקשורת בין מדינות, את תפקידי השליחים ואת כינוייהם ומונה נהלים בסיסיים אחידים שגובשו בעקבות התנסות ארוכת ימים.

העדויות המרובות ביותר על מוסד השליחות שביסודו של הספר הן מתקופת ארכיון מארי (המאות התשע עשרה והשמונה עשרה לפסה"נ) ומן המקרא. העדויות הללו באות בעיקר ממקורות היסטוריים וממכתבים אך גם מטקסטים משפטיים, מאפוסים ואף מיצירות מיתולוגיות. לצורך השוואה שולב מידע על מוסד השליחות בתרבויות ובאזורים מחוץ למזרח הקדום: ביוון וברומא בתקופה הקלסית, באיטליה של תקופת הרנסנס, בביזנטיון, בארצות האסלאם, במזרח הרחוק, באירופה בעת החדשה העכשווית ובחברות הפרימיטיביות העכשוויות.