סיפורי משפחות - יד שניה

שאלת הפער בין הטקסט המקראי לממצא הארכאולוגי בכל הנוגע לראשית ישראל מתקופת האבות ועד ממלכת דוד ושלמה עוררהסקרנות ועניין בציבור בעת האחרונה. קובץ המאמרים הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא מתייחס ישירות לנושא זה. אין ספקשהוויכוח סביב אמינותו של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלותהיסוד של חקר תקופת המקרא, אלא גם בשורשי זהותם היהודית והישראלית של רבים.חילוקי דעות עולים בקובץ לגבי כמעט כל שלב של תקופת המקרא:האם קיים יסוד היסטורי כלשהו בסיפורי האבות, בסיפורי יציאת מצרים וכיבוש הארץ? מה היה אופיה של ההתנחלות הישראלית והאם ניתן לזהות את ישראל כעם מגובש כבר בתקופת השופטים? מה היו מעמדה והיקפה של ממלכת דוד ושלמה, והאם כלל הייתה ממלכה כזו? מה היה אופיין של ממלכות ישראל ויהודה במאות התשיעית - השביעית לפנה"ס והאם תיאור ממלכות אלו במקרא אמין מבחינה היסטורית? החוקרים המשתתפים בקובץ הדגישו את המחקרה ארכאולוגי והגאוגרפי - היסטורי ככלי לבחינת אמינות הטקסט המקראי, אך קיימת בעייתיות לא קטנה בפרשנות הממצא עצמו.כוונתנו שהספר ייצג את מגוון הדעות הקיימות בנושא. ואכן, שנים עשר המשתתפים בקובץ זה מייצגים קשת דעות רחבה - מאל והצמודים לטקסט והמקבלים את עיקרי הדברים כאמת היסטורית ועד לאלו הרואים בנרטיב ההיסטורי המקראי יצירה ספרותית גרידא שאין לחפש בה היסטוריה של ממש.

חוקר הבא לשחזר את העבר הרחוק עומד בפני קשיים רבים, והמרכזי שבהם הוא מחסור בתיעוד.
ימי בית ראשון אינם שונים מבחינה זו, למרות שמאורעותיו נסקרים בספרי המקרא.
העדות המקראית הגיעה אלינו לאחר תהליך ארוך של ברירה, עריכה ומסירה במשך הדורות, ואי-אפשר להשתמש בה כמות שהיא.
כמי שאמונים על המושכל הראשון של כל מחקר היסטורי: חקירת שתי וערב של העדים, בחרנו קבוצת מאמרים המדגימים דרכי מחקר שונות של הטקסט המקראי - ניתוח לשונו וסגנונו, הכרת רכיביו הספרותיים המגוונים וגישותיהם ההיסטוגרפיות.