מלכות שאול ומלכות דוד - יד שניה

"ירושלים של ימי הבית השני הייתה בראש ובראשונה עיר המקדש של עם ישראל. כאן הועלו קורבנות לאלוהי ישראל, לכאן הגיעו עולי רגל מן הארץ ומן התפוצות, במיוחד בימי חג, ולכאן אף נשלחו כספים שיועדו לתמיכה בסדרי עבודת המקדש, תופעה שאין לה אח ורע בתולדות העמים בעת העתיקה.בתוך תקופה ארוכה זו, שהחלה עוד בימי שיבת ציון (בתקופת שלטון פרס), נכלל פרק זמן קצר של כשמונים שנה – תקופת שלטון בית חשמונאי – שבה שימשה העיר בירה לממלכה יהודית עצמאית לחלוטין (האחרונה לפני כינון מדינת ישראל בעת החדשה). מאוחר יותר זו הייתה עירו של המלך הורדוס, המלך 'הבנאי' הגדול, שהגדיל ובנה את מתחם הר הבית, שהיה למתחם המקודש הגדול ביותר בעולם העתיק.ירושלים גדלה ושגשגה עד שהייתה בשלהי ימי הבית השני למטרופולין הגדולה של ארץ-ישראל, אך לאחר מרד בשלטון הרומי, מלחמת אחים ומצור, היא באה אל סופה הנורא: הצבא הרומי החריבה כמעט עד היסוד.בידינו מידע רב על ירושלים בימי הבית השני. מידע זה כולל מקורות היסטוריים רבים ומפורטים (ספרי המכבים, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרות חז"ל, הברית החדשה והמקורות היווניים והרומיים) ולצידם החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בעיר, בעיקר מאז איחודה בשנת 1967, שהעלו כמות עצומה של נתונים. כל אלה נותנים בידי החוקרים את האפשרות לשחזר בפירוט את דמותה ואת אורחות החיים בה, והם נפרסים כאן לראשונה בפני הקורא בהתבסס על המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי המעודכן ביותר.

שאלת הפער בין הטקסט המקראי לממצא הארכאולוגי בכל הנוגע לראשית ישראל מתקופת האבות ועד ממלכת דוד ושלמה עוררהסקרנות ועניין בציבור בעת האחרונה. קובץ המאמרים הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא מתייחס ישירות לנושא זה. אין ספקשהוויכוח סביב אמינותו של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלותהיסוד של חקר תקופת המקרא, אלא גם בשורשי זהותם היהודית והישראלית של רבים.חילוקי דעות עולים בקובץ לגבי כמעט כל שלב של תקופת המקרא:האם קיים יסוד היסטורי כלשהו בסיפורי האבות, בסיפורי יציאת מצרים וכיבוש הארץ? מה היה אופיה של ההתנחלות הישראלית והאם ניתן לזהות את ישראל כעם מגובש כבר בתקופת השופטים? מה היו מעמדה והיקפה של ממלכת דוד ושלמה, והאם כלל הייתה ממלכה כזו? מה היה אופיין של ממלכות ישראל ויהודה במאות התשיעית - השביעית לפנה"ס והאם תיאור ממלכות אלו במקרא אמין מבחינה היסטורית? החוקרים המשתתפים בקובץ הדגישו את המחקרה ארכאולוגי והגאוגרפי - היסטורי ככלי לבחינת אמינות הטקסט המקראי, אך קיימת בעייתיות לא קטנה בפרשנות הממצא עצמו.כוונתנו שהספר ייצג את מגוון הדעות הקיימות בנושא. ואכן, שנים עשר המשתתפים בקובץ זה מייצגים קשת דעות רחבה - מאל והצמודים לטקסט והמקבלים את עיקרי הדברים כאמת היסטורית ועד לאלו הרואים בנרטיב ההיסטורי המקראי יצירה ספרותית גרידא שאין לחפש בה היסטוריה של ממש.