שטריימל בדיזנגוף: חצרות חסידיות והמרחב הדתי בתל־אביב 1965-1940.
עשרות חצרות חסידיות פעלו בתל־אביב בין שלהי שנות השלושים לאמצע שנות השישים של המאה העשרים. החצרות, על הדומה והשונה ביניהן, ניהלו חיים חסידיים במרחב הקהילתי הפנימי, ובד בבד נטלו חלק במרקם העירוני העשיר של העיר העברית הראשונה.
מדוע בחרו אדמו"רים לשקם את חצרותיהם לאחר השואה בתל־אביב המתחדשת דווקא? מה היו נקודות ההשקה בין ההוויה הדתית והחסידית למרחב העירוני? כיצד פעלו חיי הדת בעיר, כגון המועצה הדתית, השחיטה ומערך הכשרות? ואילו תהליכים חברתיים גרמו לבסוף לחצרות החסידיות לעזוב את תל־אביב?
זהו סיפורה של תקופה ייחודית זו בתולדותיהן של העיר תל־אביב ושל החברה הדתית והחרדית שפעלה בה. הוא בוחן בין השאר סוגיות כמו שמירת השבת והאווירה של השבת בעיר, מוסדות החינוך, היחסים בין דתיים לחילוניים והפוליטיקה העירונית.