ויכוחים ומחלוקות בסוגיות רעיוניות-דתיות הם חלק בלתי נפרד מתולדות הדת היהודית.
נכונים הדברים במיוחד באשר לימי הביניים, שבהם התגבשה לראשונה המחשבה היהודית השיטתית.
החיבור עוקב אחר הוויכוחים שהתגלו בשאלת מקומה של התבונה האנושית בדת היהודית.
הוא דן בעמדות האנטי שכלתניות, שהרחיקו את סמכות התבונה מן הדת היהודית לחלוטין, ובמקביל הוא מנתח עמדות של שכלתנים מובהקים, שכוננו את הדת היהודית על התבונה.
הוויכוחים הללו פרצו בכמה מוקדים רעיוניים – טעמי מצוות, משיחיות, מעמדו של המדע, כישוף, אסטרולוגיה ועוד – ואלה נסקרים בפרקי הספר. במובן מסוים מלווים ויכוחים כאלה את הדת היהודית עד עצם היום הזה. הכרת תרבות הוויכוח היהודית של ימי הביניים חשובה אפוא להבנת אופיה המיוחד של הדת היהודית.