"מה הסיבה שבגללה חסית בשם הספרותי ק. צטניק?" – שאל
אב בית-הדין את מחבר סלמנדרה , שיצא מאלמוניותו כדי להעיד
במשפט איכמן .
"אין זה שם ספרותי" , השיב , "אינני רואה עצמי כסופר הכותב
דברי ספרות . זו כרוניקה מתוך הפלאנטה אושוויץ , אשר
לתושביה לא היו שמות , הם לא נולדו ולא הולידו ; לא חיו ולא
מתו . הם נשמו לפי חוקי טבע אחרים . שם כל שבר-רגע סבב על
גלגלי זמן אחר , ושמותיהם : ק. צטניק , שלד מספר…"
סלמנדרה – החזון האפוקליפטי של הימים ההם המשתקף בראי
של הזמן הזה . העימות , החזה החשוף של דור-יתום העומד על
נפשו בתוך זעקת הקרב .
סלמנדרה – שיר השירים לאהבה הגוברת על הזדון ועל המוות .