מחשבת ישראל בתימן - יד שניה

תרגמה לאה זגגי; הקדים מבוא על מקס וינר ויצירתו יהושע עמיר.

וינר כותב בפתח ספרו: "המספר מבקש להציג בפני הקורא בהרחבה מסוימת את האישים ואת המאורעות הרוחניים האופייניים לתקופה זו...במאה התשע-עשרה היה הענף הגרמני של העם היהודי הכוח המנהיג לגבי התפתחות החיים הדתיים היהודיים. כאן שיווה לאמניציפאציה האזרחית אופי של תנועה רוחנית, שלא רק הוליכה אל מחוץ לתחום היהדות, אלא עשתה ניסיון רציני עד מאוד לחדש את התוכן הרעיוני ואת תוכן החיים של היהדות".

יהדות רוסיה שלפני מלחמת-העולם הראשונה, על ששת מיליוני נפשותיה, היתה המרכז העיקרי של החיים הרוחניים והחברתיים של העם היהודי. היה זה יישוב יהודי חפץ-חיים ושוקק חיים, רב און ומרץ, אולם ההסתה האנטישמית של הצוררים למיניהם, מדיניותה העוינת של ממשלת הצאר וחוקי ההפליה המרובים הצרו את צעדיו והכבידו על חייו.
מצב זה הכריח את יהודי רוסיה לבקש בעלי-ברית במלחמתם על זכויותיהם ועל קיומם בקרב התנועה האופוזיציונית והמהפכנית על שלוחותיה השונות.האומנם מצאו בעלי ברית נאמנים בתנועות אלו ? שאלה זו נידונה בהרחבה בספר זה.
מחבר הספר, ד"ר יצחק מאור, שחקר ודרש בעניין זה מקורות ראשונים, עדויות ספרותיות, ספרי-זכרונות, תעודות ומיסמכים, וכן הפך בעיתונות הבלתי-ליגאלית של התנועות המהפכניות והאופוזיציוניות ברוסיה הצארית, מבהיר, בלא משוא-פנים, את גישתם ויחסם של הליבראלים, הסוציאל-דימוקראטים (המנשביקים והבולשביקים) וה־ סוציאליסטים-ריבולוציונרים אל שאלת היהודים ברוסיה. מסגרתו הכרונולוגית של המחקר מקיפה את פרק הזמן משנת 1890 עד למלחמת־ העולם הראשונה (1914).
לספר צורפו עשרה נספחים, מפתח שמות ומפתח עניינים מפורטים.