"עוֹמְדִים שָׁם?" שָׁאַל הַיַּלְדּוֹן אֶת אָבִיו שֶׁנִּכְנַס אֶל הַיָּם.
"עוֹמְדִים שָׁם?" שָׁאַל הַחַיָּל אֶת הַמְּפַקֵּד שֶׁנָּדַם.
"עוֹמְדִים שָׁם?" שָׁאַל הַגֶּבֶר לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס עִם אֲהוּבָתוֹ לְמִטַּת אַהֲבָתָם.
"עוֹמְדִים..." חִרְחֵר הַקָּשִׁישׁ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁלִּבּוֹ נָדַם.
בספר הייתם קהל נפלא ינקות פוגשת זקנה, החל מזכרון שרפרף החליבה של סבתא דבורה, דרך נעורים פרועים, ועד הזדקנות בזמן מגפה, כשבתוך ההשתנות התמידית, נשאר וקבוע המבט הילדי, הנצחי.
בילינו יחד בתוך השירים במשך שנה, וסיימנו ימים ספורים לפני מותך. אני מקווה שעומדים שם אבא, איפה שאתה לא נמצא.