בספרו 'יציאת אתיופיה' מתאר מיכה פלדמן את עלייתם של 'ביתא ישראל', אלה יהודי אתיופיה, מאז תחילתה בראשית שנות השמונים ועד 'מבצע שלמה' במאי 1991. באמצעות יומן אישי, השזור בסיפוריהם של העולים, מגולל המחבר את סיפור גבורתם של יהודי אתיופיה, שבשנות השמונים יצאו באלפיהם מן הכפרים שבצפון אתיופיה והלכו במשך שבועות לסודאן. שם, במחנות הפליטים של דרום סודאן, הם לוקים במחלות ובתת-תזונה שממיתות בהם אלפים, ואת החיים מניע רק הרצון לשוב לציון ולהתאחד עם העם היושב בירושלים. עם כינון יחסים דיפלומטיים בין אתיופיה לישראל והקמת שגרירות ישראל באדיס אבבה בינואר 1990 פוגש המחבר את שארית הפליטה של יהודי אתיופיה, ומסייע להם לעלות ארצה. גולת הכותרת של פעילותו כשליח הסוכנות היהודית שם היא העלאתם של יותר מ-14 אלף יהודים מאדיס אבבה הנצורה בסוף-שבוע אחד במאי 1991. רגעים מרתקים מזומנים לקורא בסיפור האהבה הזה המתרקם בין המחבר ליהודי אתיופיה, סיפור אהבה שנמשך יותר מעשר שנים.