בתחילת מלחמת העולם השנייה, במקביל לניסיון של היטלר לכבוש את העולם המערבי, ניהלו אנשיו מסע ביזה שיטתי שנועד להעביר לגרמניה הנאצית את מיטב יצירות האמנות של אירופה. משהחלו בעלות הברית לשחרר את אירופה הקימו האמריקנים והבריטים יחידה חדשה, שנועדה לצמצם את הנזק שגרמה הלחימה לאוצרות התרבות של אירופה. אנשיה כונו "אנשי המונומנטים", ומשימתם היתה למנוע פגיעה באתרים חשובים ולאתר כחמישה מיליון יצירות אמנות ותרבות שהעבירו הנאצים אל הרייך השלישי במהלך מבצע השוד שלהם.
כשהם נתונים במרוץ נגד הזמן יצאו אנשי המונומנטים למבצע "חפש את המטמון" הגדול בהיסטוריה. הם ניצלו כל בדל של מידע - תעודות שנמצאו במוזיאונים ובקתדרלות שהופצצו, רשימות של צרפתייה שריגלה אחר מסע השוד הנאצי בפריז, ואפילו רמז שמסר רופא שיניים בזמן טיפול שורש – כדי לאתר ולהציל את אוצרות התרבות הגדולים של העולם. גיבורים מפתיעים אלה, רובם אנשי משפחה מבוגרים, עזבו משרות בכירות וסיכנו את נפשם כדי לסייע בהצלת העולם כפי שאנו מכירים אותו. כמו רבים אחרים מבני אותו דור נפילים, גם הם גילמו בחייהם ובמעשיהם את אומץ הלב שאיפשר לחלק הטוב של האנושות לגבור על כוחות הרוע שבה. זהו סיפורם. רוברט מ' אדסל החל לגלות עניין באנשי המונומנטים כאשר גר בפירנצה. בעומדו על פונטה וקיו תהה אדסל איך הצליחו רבות כל כך מיצירות האמנות הגדולות של אירופה לשרוד את אימי מלחמת העולם השנייה. כדי לפצח את החידה הזאת הוא פתח במחקר רחב יריעה, הצליח לחשוף מסמכים שלא פורסמו מעולם והקדיש את חייו לתיעוד מעשיהם של אנשי המונומנטים. אדסל הקים את קרן אנשי המונומנטים לשימור האמנות, שקיבלה את המדליה הלאומית האמריקנית למדעים החופשיים בשנת 2007, והיה אחד ממפיקי סרט התעודה "השוד של אירופה", המתאר את פעולת הביזה השיטתית של הנאצים. ספרו הקודם, "להציל את דה וינצ'י", הוא מחקר מלווה בתצלומים על מעשי הביזה של הנאצים ופעולתם של אנשי המונומנטים. אדסל גר בדאלאס, טקסס. ברט ויטר הוא עורך וסופר שסייע בין השאר לוויקי מיירון בכתיבת רב־המכר "דיואי". הוא גר בקנטקי עם רעייתו ושני ילדיו.