שלוש נובלות מכונסות בקובץ הר העצה הרעה: "הר העצה הרעה", "אדון לוי", "געגועים". כל אחת מהן עומדת בפני עצמה אך לכל השלוש שתי תכונות מקשרות: המקום והזמן: המקום, בכל שלושת הסיפורים, הוא ירושלים, והזמן - שלהי תקופת המנדט. הר העצה הרעה, מקום הנטוע במסורת הנוצרית, הוא גם מקום מושבו של הנציב העליון הבריטי, מוקד המאבק בין השליטים הבריטיים לבין היהודים. את הסיפורים מאחדת תחושת כיסופים עזה, כיסופים לשחרור לאומי מעול השליטים הבריטיים, וכיסופים בעלי גוון אישי לדברים שאינם עתידים להתגשם. כיסופים אלה הם הכוח המניע את גיבורי כל אחד מהסיפורים, הם המפעילים את דמיונם ואת מעשיהם. הר העצה הרעה הוא מפסגות יצירתו של עמוס עוז ומשיאי הקלאסיקה העברית החדשה. כאשר תורגם הספר והופיע באנגלית בשנת 1978 גמרו עליו את ההלל במקרי הספרות הנודעים ביותר, ועורך המוסף הספרותי של ה"ניו יורק טיימס" כלל את הספר ברשימת הספרים הנבחרים שהופיעו באותה השנה. המבקר ריצ'רד לינגמן כתב ב"ניו יורק טיימס": "עמוס עוז הוא סופר בעל דיאלוגים צ'כוביים ודימויים בלתי נשכחים שיצירתו מעוררת סערת רגשות...עוצמת אמנותו ממזגת עובדות היסטוריות וסמלים. הוא מדובב את אבניה העתיקות של ירושלים והמדבר נהפך על ידו לזירת נסים." מבקר ה"טיימס" כותב: "עמוס עוז הוא אחד מכותבי הפרוזה הגדולים ביותר בספרות בת זמננו."