הר העצה הרעה - יד שניה

מיתוס חוויית המלחמה, לידתו וטיפוחו, הוא הציר המרכזי שסביבו טווה ג'ורג' מוסה את סיפור התגבשותה של תופעת המלחמה המודרנית. ההרג ההמוני והמאורגן - אם במלחמה ואם על פי גזירת השלטונות - הטביע את חותמו על תחומים רבים בחיים הציבוריים, קיטב אותם וסלל נתיב לשלב חדש, הרסני ונורא, בתולדות הלאומיות. מלחמת העולם הראשונה עומדת במוקד הספר הזה, שכן בה לבש המפגש עם ההרג ההמוני ממד חדש, אשר תוצאותיו הפוליטיות השפיעו השפעה עמוקה על החיים המדיניים בתקופה שבין שתי המלחמות. אך לא סיפור הלחימה ותוצאותיה הוא שממקד את שימת הלב של ההיסטוריון אלא תהליך זכירתו והנצחתו: תהליך הפיכתה של חוויית הדמים הנוראה למיתוס משלהב ורב עוצמה. ג'ורג' ל. מוסה מעלה מן הספרות, מן האנדרטות, מן הסרטים, מגלויות הדואר וממצבור גדול של מוצרי טריוויה, שצמחו מן המחלמה פרטים מרתקים על פרקי התגבשותו של מיתוס זה. בשיטות לא שגרתיות ובעזרת אמצעים ועדויות שאינם משמשים בדרך כלל את ההיסטוריונים מעמיד המחבר תמונה מרחיבת דעת של אחת התופעות החשובות ביותר במאה העשרים.

הדיווחים על אירועי האלימות בקישינב באפריל 1903, בשלהי עידן הצאר ברוסיה, היו כה מטלטלים עד שאחד ההיסטוריונים יגדיר אותם לימים "לא פחות מאב טיפוס לשואה עצמה". בתוך שלושה ימים נרצחו 49 יהודים, 600 נאנסו או נפצעו ויותר מאלף בתים וחנויות נפגעו או נהרסו כליל. תיאור אירועי האלימות לפרטי פרטים בעיתונות המערבית, ובעיקר בעיתונות האמריקאית הסנסציונית, החריד את הדמיון של המונים בעולם, ועד מהרה הוגדרו האירועים "פוגרום". מקורה של המילה ברוסית, אך היא חדרה מאז אל העגה הבין־לאומית כביטוי לפרעות נגד יהודים משחר ההיסטוריה.

קשה להפריז בהשפעת הדיווחים על הפוגרום על התפתחותה של התנועה הציונית. עם זאת, הם תרמו גם להפצה של "הפרוטוקולים של זקני ציון" בעולם מצד אחד, ומצד אחר ביטויי הזעזוע של יהודי ארצות הברית ממה שקרה הביאו גם להעלאת המודעות באמריקה ללינצ'ים שבוצעו נגד אפרו־אמריקאים ולצורך בהגנה על מיעוטים.

ההיסטוריון הנודע סטיבן ג' זיפרשטיין אסף ראיות חדשות ברוסיה, בישראל ובאירופה, ובעזרתן הוא הצליח לשחזר את מה שבאמת קרה בקישינב וגם את הפעילות של חיים נחמן ביאליק, שנשלח לקישינב כדי לכתוב דו"ח על מה שאירע. אמנם ביאליק התוודע לעדויות על הגנה עצמית, אך הוא בחר להתעלם מהן ולכתוב בתגובה את השיר "עַל הַשְּׁחִיטָה"; השיר הדגיש את חוסר האונים של היהודים.

לפנינו אפוא מסמך היסטורי מרתק שנקרא בנשימה עצורה ומספק לקורא מסקנות היסטוריות מקוריות על אירוע שמתברר כי הובן לא כהלכה ובהקשרים רבים תרם לעיצובה של המאה ה־20 .

הקריאה בספר לאחר 7 באוקטובר 2023 מעניקה לקורא הישראלי ממד היסטורי מצמרר וייחודי.

סטיבן ג' זיפרשטיין הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת סטנפורד. הוא פרסם ספרים ןמאמרים רבים בבימות אקדמיות ובעיתונים הנחשבים בעולם, והוא גם אחד מעורכי הסדרה "Jewish Life" של אוניברסיטת ייל. פוגרום זכה לחוות דעת נלהבות והוגדר בניו יורק טיימס "עבודת מופת ספרותית".