האמריקאית בלב ברלין הנאצית

לא היה בהיסטוריה הישראלית, וספק אם העולמית, מנהיג עם פער כה דרמטי בין פסגות מדיניות לבין כישלונות פוליטיים צורבים כמו שמעון פרס. אחד הווינרים הגדולים במדינאות (לשיטתו), חתן פרס נובל לשלום ומנהיג נערץ ברחבי העולם, היה לדוגמה מובהקת לביטוי "אין נביא בעירו". באופן בלתי מפוענח נמנעה ממנו אהדה ציבורית רחבה פעם אחר פעם, כחוט השערה מהיעד הפוליטי הנכסף. בערוב ימיו, בתקופת נשיאותו, זכה אמנם לעדנה קונצנזואלית, אך לא היה בה כדי לפצח את עומק החידה.

רון שביט, אשר חקר במשך שנים את הפער הבלתי נתפס הזה, לוקח אותנו למסע היסטורי ופסיכו-פוליטי מרתק הנפרס על פני ארבעה עשורים. צעד אחר צעד, בעשרים ושבעה אירועים היסטוריים דרמטיים, מצרף שביט את החלקים הקטנים לתמונת הפאזל הגדולה. ההפרדה המלאכותית לכאורה שיצר שביט בין הישות של המנהיג כפוליטיקאי לבין ישותו כמדינאי משרתת בסופו של דבר את מלאכת התרת התעלומה. שמעון פרס, אחד המנהיגים החשובים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל, לקה כמובן ככל בן תמותה בחסרונות, קיבעונות ומשגים, אבל עם זאת יצירתיותו, מעשיותו וחלומותיו רקמו שמלת בטון של ביטחון וחצבו תקווה בלתי נואשת לשלום. הבנת דמותו והתנהלותו היא חלק בלתי נפרד מהבנת ההיסטוריה הישראלית.

שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי אינו ספר על פרס בלבד, שכן מדובר במורה דרך פסיכו-פוליטי למנהיגות. מנהיגים, ככל בני האנוש, הם עולם מלא של קווי אופי, אמונות וסגנון אישי, אשר לעיתים מתקיימים באופן סדור ונוח להבנה ולעיתים הם כמערבולת הנדמית כאוטית ומלאת סתירות. גם את השיטה וגם את היעדרה כביכול חשוב לחקור ולפענח, שכן מנהיגות היא עמדה אנושית מופלאה ונדירה שהשפעתה על חיינו אינה פחות מקריטית.

רון שביט הוא דוקטור למדעי המדינה ומומחה בתחומי המנהיגות והפסיכולוגיה הפוליטית. מחקרו החלוצי בתחום המנהיגות, תוך יישומו על דמותו של שמעון פרס, זיכה אותו בפרס נשיא המדינה בשנת 2018.

חלפו שלושים שנים מאז שבנימין נתניהו נכנס לראשונה למשרד ראש הממשלה. דרכו אל הצמרת הפוליטית בישרה על הצפוי: הפוליטיקאי הצעיר, טענו אלו שהתוודעו למעשיו, הכניס שיטות של "מאפיה" לפוליטיקה, ופעל כ"ראש כנופיה". לא החברה הישראלית עניינה את נתניהו, הם הבהירו, אלא השלטון כתכלית עצמו. לאחד משרי מפלגת "הליכוד" שכיהן בממשלתו הראשונה הספיקה כהונה בת שנה כדי לקבוע שנתניהו מבקש לשנות את המשטר הישראלי מהיסוד, ולחסל את "מוקדי הכוח" המפריעים לו להחזיק בידיו את הכוח הפוליטי כולו. את השררה הפוליטית הוא ביקש, ולא את שגשוגה של ישראל. שלושים ויותר שנים לאחר מכן, הערכה זו מקובלת על רבים.

הספר מלחמת שלושים השנים: בנימין נתניהו נגד ישראל מציג את ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו מראשית הדרך ועד ימינו. עיון בפועלו ובמדיניותו מלמד שמלחמתו של ראש הממשלה נגד ישראל היא ארוכת שנים, ולא החלה רק בעשור האחרון, עם פתיחת החקירות נגדו. יחסיו של נתניהו ליריבים פוליטיים, ניסיונותיו לחבל ביחסי החוץ הישראליים ולפגוע במכוון בביטחון המדינה, התעלמותו ארוכת השנים מעמדותיהם של גורמי ביטחון וחוץ בסוגיות רגישות, מדיניות הצנע הכלכלית שהוביל כשר אוצר ותוצאותיה, פועלו לחיסול משטר החוק – סוגיות אלה ואחרות נידונות בהרחבה בספר, שמנתח את הסכנה שמטיל נתניהו כלפי החברה והדמוקרטיה הישראלית.

אדם רז הוא היסטוריון וחוקר בעקבות – המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים הנוגעים בין היתר להיסטוריה של הסכסוך, לתוכנית הגרעין הישראלית ולתיאוריה פוליטית. מספריו האחרונים: הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראל (פרדס, 2024), והלקסיקון של הברוטליות: מונחים מרכזיים ממלחמת עזה (ביחד עם אסף בונדי, פרדס, 2025).