נשקו האישי של החיל האמיץ יוזף שוויק, סמל האדם הקטן הלכוד במנגנון מלחמה מנופח, הם מבטו התמים, חיוכו הלבבי ושטף דיבורו, המביא גם את גדול אויביו לאפיסת כוחות. ממלכות נעלמו, המונרכיה האוסטרית-הונגרית שעניק לה את שירותיו המפוקפקים במלחמת העולם הראשונה התפוררה, אבל שוייק המתגאה בעובדה שהוכרז רשמית כאידיוט, לא איבד את קיסמו וכוח משיכתו מובטח לו כל עוד ימשיכו להתקיים ביורוקרטיה, טימטום ומליצות נבובות. ירוסלאב האשק, בוהמי אמיתי לפי מוצאו וגם לפי הליכותיו, שיווה לגיבורו את המראה העגלגל שלו עצמו, את אהבתו לאוכל ולשתיה ואת נסיון חייו שצבר כמוכר כלבים, כעתונאי, כחולה בבית משוגעים. זו הפעם הראשונה שהחייל האמיץ שווייק מופיע בעברית בתרגום מלא מן המקור הצ`כי על כל ארבעת חלקיו, בלי קיצורים, בלי מחיקת ניבול הפה שהוא חלק בלתי נפרד משפת החיילים, אז כעתה. האילוסטרציות של יוזף לאדא המלוות את שווייק בכל הרפתקאותיו, בפראג, בנדודיו אחרי גדודו, ובשירותו בחזית גאליציה, היו מזמן לעצם מעצמותה של יצירת האשק המלאה הומור, חכמת חיים ואמונה בנצחונו של האדם הקטן. כל אלה עשו את שוויק לגיבור בן אלמוות.