סיבוב ההופעות של הגולם מפראג - אריאל הורוביץ

כשבועז מזומן לשיחת פיטורים נזעמת בחברה שבה עבד במשך שנים בפיתוח יִשְׂרָאֵיי, המוכרת גם כ"AI של המדינה" – הכול במשרדו המוכר והנוח נראה לו כמו "חפץ אישי" – אפילו הדלת. החלון. האוויר. הזמן שחלף. הוא מושלך החוצה לעת עֶרֶב, אל שממת אזור התעשייה – ללא טלפון, חסַר רכב, ואם עליו לנחֵש – בקרוב מאוד גם נטול זוגיות. העתיד הופך למאיים ומדאיג.

אלא שאז הוא נתקל בשלישייה שמעוררת בו דווקא תהיות לגבי העבר: שוטרת שאיבדה את זיכרונה בשנות ה־ 80 ואולי טוב שכך, גנדרן צרפתי מן המאה ה־ 19 , ורועה צאן תנ"כי, לבוש שריון ועוטה ציצית. בועז חייב לבנות מבראשית את חייו המתפרקים מול עיניו, אך הוא סקרן לפענח מדוע הגיעו השלושה דווקא אליו – כאן ועכשיו.

מהו התפקיד המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.

בחורה צעירה נותרת לבדה אחרי מתקפת זומבים; אישה נשלחת לחלל, מותירה את בנה מאחור ואינה מצליחה לשוב; עובדת מחקר עתידני נעלמת לתוך מושא המחקר שלה; בת גורמת לאמה לחלות יותר ויותר ואינה מסוגלת להפסיק; בת אחרת בוחרת להשיב את אביה לחיים כדי לנקום בו –

בספר הביכורים כשמּתי חשבתי עלייך חושפת רינה ז׳אן ברוך קול ייחודי בנוף הספרות העכשווית. סיפוריה פורשים מרחב מטפיזי-ספקולטיבי, הקורא תיגר על הריאליזם הידוע והשגור, ומבקש להרחיב אותו אל קיום פיזי-נפשי עשיר ומרובד מבחינה עלילתית ולשונית.

במקוריות ובכישרון רב מספרת ברוך על עולם של נשים צעירות ובודדות החונכות עצמן מחדש, לא תמיד בהצלחה, אל שלב חדש בחייהן. ובד בבד, כמי שבאה מן הספרות והולכת אליה, משחקת ברוך עם השפה העברית ופורשת בידיה האמונות מניפה עשירה של ספרויות וסוגות, ממדע בדיוני ועד שירה, מוולאס סטיבנס ועד קורט וונגוט.

רינה ז'אן ברוך היא חוקרת ספרות, כותבת, עורכת ומתרגמת. סיפוריה זכו בפרסים בתחרויות שונות, והופיעו בכתבי עת לספרות.