עד לתקופה המודרנית אורח החיים שהיה מקובל בחברה היהודית, לא אפשר הזדמנויות רבות למגע חברתי בין המינים. עיסוקיהם השונים של בני שני המינים, גיל הנישואין הצעיר, כמו גם המוסר המיני שהיה מקובל בחברה המסורתית, יצרו הפרדה חברתית מגדרית מקסימאלית. עם זאת לא נמנעו לחלוטין קיומן של תופעות שליליות בדרכי ההתנהגות של בני שני המינים, בזמנים ומקומות שונים. מחאתם והתראותיהם של חכמי הדורות נגד קיומם של מעשים אלה מתועדים בספרי מוסר ובעיקר בספרות השאלות ותשובות (שו"ת).
בדורות האחרונים חלו שינויים באורחות החיים של החברה היהודית. מעורבותה ושיתופה השוויוני של האישה בתחומי החיים השונים, הפך אחד מאבני היסוד של החברה המודרנית. במרבית התחומים נפגשים בני שני המינים באורח תדיר, ומקומה של האישה לא נפקד גם בחיים הציבוריים.
השאלה שניצבה בפני מנהיגיה הרוחניים של היהדות המסורתית מאז תחילת העידן החדש, ואשר ממשיכה להיות אקטואלית גם היום, אולי אף יותר מבעבר היא: האם ניתן לשלב בין החיים המודרניים לבין ערכי המורשת היהודית? ובמקרה שלנו, האם ניתן לקיים חברה מעורבת שתשמור גם על ערכי המוסר והצניעות היהודיים?
ספר זה הוא עיבוד של עבודת מחקר לתואר שלישי שנעשתה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן. נסקרים בו תולדותיו של איסור העירוב המגדרי, החל מהמקורות המקראיים, ספרות חז"ל, ועד ספרי השו"ת של הדורות האחרונים. הספר עוסק בגורמים שסייעו בגיבושו של האיסור, ובוחן את מידת יישומו בחיי החברה היהודית במהלך הדורות.
מטרת הספר היא לברר עד כמה מעוגנת סוגיית ההפרדה המגדרית בהלכה היהודית. לסוגיה זו נודעה השפעה על מעמדן של הנשים בחברה, ועל מידת מעורבותן בחיים הציבוריים. עמדת ההלכה בשאלת ההפרדה המגדרית מקבלת משנה תוקף בתקופה המודרנית, נוכח השינויים הרבים שחלו בחברה הכללית והיהודית.
הספר דן בשאלת העירוב המגדרי בתחומים הבאים: בית הכנסת, הפולחן הדתי, מערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית, תפקידי הנהגה ופעילות ציבורית, פעילות חברתית ובילוי שעות הפנאי. .
ד"ר אורה כהן היא בעלת תואר שלישי בלימודי תורה שבעל פה, ותואר שני בחינוך באוניברסיטת בר אילן. ספרה הראשון 'צניעות האישה בעידן המודרני', יצא לאור בתשנ"ט-1999 ועוסק בגדרי הצניעות החלים על הנשים על פי ההלכה היהודית.