חידת אדמונד עמראן אלמאלח - מחמד סעיד אחג’יוג’

אמא של ז'נביב (גְוֶון) קינגסטון חלתה בסרטן סופני כשגוון היתה בסך הכול בת שלוש. היא סירבה להיכנע וכנגד כל הסיכויים המשיכה לחיות עוד שמונה שנים. בזמן הזה, בשקט ובסבלנות, היא מילאה קופסה אחת ובה מכתבים ומתנות לכל אבן דרך חשובה בחיי בתה, עד גיל שלושים: ימי ההולדת, שנות ההתבגרות, קבלת רישיון הנהיגה, סיום הלימודים. היא ידעה שלא תוכל להיות שם בגופה — אז דאגה להיות שם בנפשה. שני עשורים לאחר מותה, אמה של גוון הצליחה להמשיך לנהל שיחה מתמשכת עם בתה גם כשכבר לא היתה לצדה. 

היום, כשגוון עצמה כבר בשנות השלושים לחייה, שלוש מתנות אחרונות נותרו סגורות: לכבוד האירוסים, לכבוד הנישואים ולכבוד התינוק הראשון.

מכתבים מאמא הוא זיכרון מופלא, כן ונוגע ללב, על שיחה שנמשכת מעבר למוות ועל אישה אחת שלא הפסיקה להיות אֵם. זהו סיפור על ילדות בתוך צל של אובדן, על התמודדות עם כאב ושבר, על אור שנשמר בתוך המילים. סיפור על משפחות, על מורשת, ועל אהבה שנשארת — וממשיכה ללוות, לחבק, ולרפא. כמו שאמה כתבה "אהבה חזקה יותר ממוות".

ז'נביב קינגסטון היא בוגרת תואר ראשון בתיאטרון ובלשנות מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ותואר שני במשחק מאוניברסיטת בראון ותיאטרון טריניטי. היא כתבה ארבעה מחזות.

"ספר ביכורים עוצר נשימה על ההתמודדות עם מותה של אם... הרהור יפהפה ורחב לב על שכול ומשפחה." – Publishers Weekly

"כשהאבל שלה משנה צורה עם השנים, קינגסטון מלמדת אותנו דבר חיוני על הדרך לאסוף, לשמור ולטפח זיכרונות של אהובים לאורך החיים". – Kirkus Reviews










































































 

"לאדם חולה גם כמה ימים נוספים של חיים זה הרבה מאוד. פתאום כל מראה וכל צליל יקרים יותר מכל הזהב בעולם".

חנוך, רופא מכפר כורזים, יוצא יום ולילה לטפל בתושבי הכפרים שליד הכינרת ומנסה להציל אותם ממחלות, מסבל וממוות. עליו להיאבק לא רק בגזרותיו של הטבע אלא גם בהתנכלויותיו הזדוניות של רבי מאיר, אב בית הדין הקנאי של הכפר.

יום אחד מופיע בכפר עושה ניסים, ישוע מנצרת שמו. בינו ובין חנוך נרקמת מערכת יחסים של קִרבה, לצד חשדנות ותחרות. האחד גיבור אנושי מאוד, שמודע היטב למגבלותיו, והאחר מתיימר להיות מושיע כול יכול.

זהו גם סיפורו של הדור הבא במשפחה, ילדיו של חנוך, אשר יוצאים למסעות מרתקים של התבגרות ובחירה בחופש, נגד כל הסיכויים.

ישי שריד מגולל סיפור מרתק על אודות תקווה וייאוש, משפחה ואבהות ועל התעקשותו של אדם טוב לרפא ולהציל בזמנים קשים. העלילה מתרחשת לפני אלפיים שנה, אך קרובה מאוד לימינו אלה.

סיפור עוצמתי על אם ובת, על שבריריות האדם 
ועל צללי העבר הרדופים

איטליה, 2020. לוסיה היא פיזיותרפיסטית, פרודה מבעלה. בתה אמנדה לומדת במילאנו. כאשר מגפת הקורונה מאלצת את אמנדה לחזור לבית המשפחה ליד פֶּסקרה, זיכרונותיה של לוסיה מתעוררים מחדש, ועמם גם השפעת הטראומה מהעבר. 

בשנות ה־90, עמוק בהרים שבמרכז איטליה, פשע אכזרי מנפץ את שלום הקהילה המקומית. שתי נשים צעירות נרצחות, שלישית נותרת בין חיים למוות. לוסיה בת עשרים באותם ימים, והניצולה היחידה מהאירוע היא חברתה הטובה ביותר. 

על רקע הרי האפנינים המחוספסים, דרמה משפחתית פסיכולוגית מרתקת זו טווה את מאבקיהן האישיים של לוסיה ואמנדה, לצד תעלומת הטרגדיה שסימנה את אדמת משפחתן עשרות שנים קודם לכן. 

בהשראת אירועים אמיתיים, הגיל הפגיע הוא סיפור על חוסן אישי, ופרשנות לגבי האופן שבו אירועים היסטוריים חורטים את עקבותיהם בחיים האישיים ובחיי הקהילה הרחבה.

דונטלה די פייטרנטוניו היא זוכת פרס סטרגה 2024 - הפרס הספרותי היוקרתי ביותר באיטליה - על ספר זה, שמועמד גם לפרס הספרות של דבלין לשנת 2026. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו בעבר בכתב העת 'גרנטה' האיטלקי. ספריה אמא של הים ואחותי והים, אף הם עטורי פרסים ותשבחות, ראו אור בעברית בהוצאת כנרת זמורה וזכו להצלחה רבה. מתגוררת בפנה, אברוצו, ועובדת כרופאת שיניים לילדים.