מה נספר לטף - יעקבה סצ'רדוטי

מה מניע גברים בחיפושם אחר שליטה? מדוע רבים כל כך מוצאים את עצמם שבויים במעגל אינסופי של מאבק על כוח? ספרו של עומר שקד מנסה לחשוף את תחושת התלישות העמוקה שבלב ליבה של הגבריות ואת הפרדוקס הגברי החבוי בה: ככל שגברים מנסים יותר להשיג שליטה, כך היא חומקת מבין אצבעותיהם; ככל שהם מנסים לצבור עוד ועוד כוח, כך הם מגבירים את חולשתם הבסיסית. הספר מנסה לייצר מפגש בין הקוראים לבין הילד הקטן שבתוך כל גבר, זה שנקרע בין חיבוקה החם של אימו לשייכות לעולם גברי, אשר פעמים רבות לאורך ההיסטוריה הוא מנוכר וכוחני.

ספר זה בודק מקרוב כיצד גברים רבים לומדים להסתיר חולשות, לדכא פגיעות ולהתרחק מכל מה שנתפס כ"נשי". הוא מציג נתיבי גדילה לגבריות כוחנית וגם אפשרויות לשינוי ותקווה. תחילת החקירה בצורך האנושי הטבעי בשליטה, והמשכו בפרדוקס הגברי שחושף כיצד פגיעה בקשר הראשוני עם האם מובילה לניתוק של גברים מעולמם הרגשי. לאחר מכן מוצגת התבוננות ביקורתית בכעס כרגש הגברי הדומיננטי, תוך כדי התמקדות במחיר הכבד של הניתוק הגברי מרגשות. הספר מסתיים בבחינה של אלימות מגדרית ובאופנים שהפחד מהנשי עלול להפוך אפילו לשנאה.

עומר שקד מבקש להראות שהדרך הגברית לגדילה ולהתפתחות עוברת בהכרה שעוצמה אמיתית אינה טמונה בשליטה באחר אלא ביכולת לקבל את עצמנו על חולשותינו; לכן גבריות שלמה היא זו שלומדת לאזן בין כוח לחולשה, בין שליטה להכלה. הגבריות הבשלה אינה מתבטאת בהדחקת הרגש או בשליטה אלא טמונה ביכולת של גברים לשאת את הניגודים שמצויים בתוכם.

ד"ר עומר שקד, עו"ס קליני, הוא בעל רקע של טיפול בנוער בסיכון, אלימות במשפחה ומחלות כרוניות אצל ילדים ומבוגרים בבי"ח. כיום מלמד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומדריך מחלקות טיפוליות בשירות בתי הסוהר.

ואולי המשטרה צועדת אל סופה דן בבעייתיות שבה שקועה משטרת ישראל  – זאת בהשפעת ההיסטוריה שלה, נוסף על גורמים כמו המתח בין שיטור לדמוקרטיה, התרבות הארגונית, האלימות שהיא מרבה לנקוט בה והתנהלות השר הנוכחי, איתמר בן גביר, בצד ההתעלמות היחסית מתופעות כמו פשיעה במגזר הערבי וכנגד נוצרים. על רקע זה עולה השאלה אם המשטרה כפי שהיא היום הגיעה לסוף דרכה ויש מקום להקמת מוסד חדש לשמירה על הסדר ומניעת עבריינות. הספר מסתיים בהצעות לשינויים אפשריים בשיטור בישראל.

ד"ר אראלה שדמי שירתה כקצינה במטה הארצי של המשטרה עד פרישתה בדרגת סגן-ניצב. ניסיונה במשטרה, יחסיה הקרובים עם מפכ"לים וקצינים בכירים אחרים, לימודי משטרה בארצות הברית וזכייתה במלגת פולברייט – שהודות לה העמיקה את ההיכרות הקרובה עם נושא השיטור –הובילו אותה למחקר ולכתיבה בנושא ולהובלת לימודי משטרה בארץ כדיסיפלינה מדעית העומדת בפני עצמה.

ד"ר שדמי התמחתה גם בתחום לימודי נשים ופרסמה ספרים ומאמרים בנושא. כמו כן היא פעילה פמיניסטית לשינוי חברתי ופעילת שלום שהובילה כמה יוזמות, ביניהן מרכז "קול האישה" בירושלים, תנועת "האם החמישית", כנס קישורים בין סביבה, פמיניזם וצדק חברתי, ופעילות כאשכנזייה בארגון הפמיניסטי-מזרחי "אחותי".

בין פרסומיה: תולדות משטרת ישראל (שני ספרים), ארץ מאובטחת, לחשוב אישה, דרך אם, ומורשת האימהות: הדרך לעולם אחר – מעבר לפטריארכיה, קפיטליזם ועליונות המערב.

מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.

ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.

בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.

פרופ' חגית הלפרין ניהלה את ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב; לימדה במכללת סמינר הקיבוצים. מבין ספריה: "צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן" (2007), "המאסטרו: חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי" (2011), ו"הבריחה מן הארמון המכושף: שלונסקי וסופרי דור תש"ח" (2021). בהוצאת רסלינג ראה אור ספרה "שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי" (2023).