פדות - זיו דורקם

פרה גועה, כוכבים מחווירים הוא הזמנה להיכרות עם פרות כפי שתיארו אותן וכתבו עליהן אומנים, סופרים ומשוררים. מהפרות בחלומו של מלך מצרים לתבליט מצרי עתיק המתאר פרה נחלבת; מפרות הנושאות את ארון הברית לציור של שור היושב במדיטציה; מסיפורים עבריים מלאי חמלה ואהבה לפרות לציורי מערות של ביזונים.

כל אלה מזמינים אותנו לחשוב על פרות בראש ובראשונה כעל חיות שֶחיות, כעל אימהות גדולות, כעל יצורים שיותר ממיליארד איש בעולם עדיין רואים בהם קדוּשה.

דרור בורשטיין פרסם רומנים, ספרי שירה ומסות. הוא מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. 
שכנים היא סדרת ספרים שנועדה לעורר תשומת לב אל בעלי חיים המתגוררים בסמוך אלינו, לפעמים במרחק נגיעה.
זהו הספר השלישי בסדרה. קדמו לו פליטי אור: מעוף בעקבות עטלפים ואח לתנים.

כובעים וחליפות הוא אסופת סיפורים קטנים שקורים בישיבה גדולה. המקום שבו חיים צעירים חרדים מגיל שמונה־עשרה ועד לחתונתם. גיבורי הסיפורים הם בחורי הישיבה השונים, שעל אף האחידות במראה החיצוני שעלולה להותיר רושם של עדר בשחור־לבן — מתגלים כטיפוסים אינדיבידואליים, שנונים, מוזרים ובעלי הומור פנימי שזר לא יבין. לכאורה.

הישיבה אמנם נתפסת כ"תיבת נח" בשפתם של המשגיחים, אך בעצם היא טריטוריה שיש ממנה יציאה החוצה וכניסה פנימה, ולמרות הטוטאליות שהיא דורשת בשעות הלימוד הרבות, בהתמדה ובגאוות היחידה — ברקע מתנגנים שירים מגלגלצ, על ספות בלובי במלונות פאר מתרחשות פגישות שידוך רומנטיות ובפינות נסתרות באוצר הספרים ישנם בחורים שקוראים וכותבים שירה, סיפורים והגיגים. ומעל לכול מרחפת כל הזמן, אם כי לא תמיד באופן מורגש, הסיסמה "תורתם אומנותם".

עדן אביטבול הוא משורר, תסריטאי וכותב טור שבועי. כובעים וחליפות הוא ספר הפרוזה הראשון שלו והוא עיבוד מחודש לטור "סיפורים מהישיבה" שפרסם במשך ארבע שנים במוסף "מוצש" של "מקור ראשון". 

הסיפורים נכתבו מתוך שתי נקודות מבט: הראשונה היא פנימית, אותנטית, של מי שהיה בחור ישיבה בעצמו. השנייה היא של מתבונן מבחוץ וממרחק הזמן. שתי נקודות המבט מאפשרות מנעד פרוזאי שיש בו גם אהבה וגם ביקורת, גם חמלה וגם חשבון נפש, גם אמת עובדתית וגם בדיה. אבל רק בדיה כזאת שהיתה יכולה לקרות באמת.

ניתוח שטח מאגד שלושה סיפורים שבמרכזם שאלת היסוד של הקשר והשייכות למקום - המקום הפיזי והמיקום החברתי – תוך כדי תנועה בזמן ובמרחב.
הסיפור הראשון, "המשא של מלאכי", מתאר את מסעו של מפקד בכיר לשעבר ופקיד בהווה עתידי מדומיין בין תל אביב לחרמון וחזרה במהלך מלחמה שעדיין לא פרצה. תוך כדי ביצוע המשימה הקונקרטית הוא חווה מבט רפלקטיבי על מהלך חייו עד עתה.
הסיפור השני, "חלום על דיינר", עוקב אחרי קורותיו של דוכן חומוס במזרח ירושלים ומסעה של המשפחה הפלסטינית שמפעילה אותו מהעיר העתיקה אל ואדי ג'וז וחזרה לעיר העתיקה, במהלך כשני עשורים.
גיבורי הסיפור השלישי, "הבשורה על פי פאולה", הם בעלת מלון מקומי בצפון איטליה והסובבים אותה, מילדותה - עת נשבעה אמונים להר שלמרגלותיו נמצא המלון - ועד לימינו אנו. משימת חייה היא לטפס על ההר והיא נכשלת בכך שוב ושוב - עד לסוף האפי.
התשובות השונות לשאלת השייכות נעות בין מענה שכלתני, חוש הטעם ומאמץ גופני. המשותף לכל הסיפורים הוא הניסיון האקטיבי למצוא, לנסח, ולזקק מענה.
אחרת, מה הטעם.

אסף חזני, יליד העיר העתיקה בירושלים, הוא אנתרופולוג שחוקר את היחסים שבין האדם למרחב. גם ספריו הקודמים, קניון עזאזל, רצח בשטח B וכזה וכזה תאכל החרב - יומן שדה ממלחמת חרבות ברזל - עסקו ביחסים הללו מזוויות שונות.