אַייבִי וּבִּין וְרוּחַ הָרְפָאִים
לְאַייבִי יֵשׁ סוֹד גָּדוֹל וְנוֹרָא: בַּשֵּׁרוּתִים שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר יֵשׁ רוּחַ רְפָאִים! מִיָּד הִיא מְסַפֶּרֶת לְבִּין, וְגַם בִּין רוֹאָה אֶת הָרוּחַ הָאֲיֻמָּה (כִּי יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם צְהֻבּוֹת זוֹהֲרוֹת). יַחַד הֵן מַחֲלִיטוֹת לָצֵאת לִפְעֻלַּת גֵּרוּשׁ נוֹעֶזֶת. אֵין סָפֵק שֶׁהַמִּבְצָע מְסֻכָּן, אֲבָל בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ חֲבֵרוֹת?
אַייבִי וּבִּין בִּכְלָל לֹא דּוֹמוֹת, אֲבָל הֵן הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵן הַגִּבּוֹרוֹת הַמַּצְחִיקוֹת וְהַפְּרוּעוֹת שֶׁל סִדְרַת סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁכָּבְשָׁה אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית. אַייבִי וּבִּין וְרוּחַ הָרְפָאִים הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה.