"רצות עם זאבים" מקים לחיים את המקומות הפראיים והמוזנחים בנפש הנשית.
קלאריסה פינקולה אסטס כותבת כמו מתוך דחף, צורך לתת ביטוי לתכנים המבעבעים מתוך קרביה.
היא מדברת אלינו מבטן אל בטן. מאותו מקום ייצרי עליו היא מספרת לנו ואלינו היא קוראת לנו לחזור. אל פולחן האלה הגדולה, אלת הטבע, הבוראת חיים. אל עומק נפשנו לא נתקרב באמצעות ניסוחים לוגיים, או מושגים רציונליים. רק שפת הדימויים והסמלים, זו הנובעת ממחוזות עולמנו הפנימי, תאפשר לנו את הדרך אליו.
דרך חלומותינו, דרך טקסים פולחניים, דרך יצירות אמנות, דרך אגדות ומיתוסים משתקפת אלינו על ידי השלכה תמונת הנפש הלא מודעת שלנו, כך שבאמצעות כלים אלו נוכל לחיות, לחוש, להרגיש ולהבין את המתרחש בתוכנו.
קלאריסה פינקולה אסטס קוראת לנו לסמוך על קולם של האינסטינקטים שלנו, על כוחנו הפנימי, על הטבע שלנו, על יצר האהבה שבנו לחזור אל שורשינו הנטועים בטבע,ולשאת משם תפילה, תפילתן של כל הנשים באשר הן.
ד"ר קלאריסה פינקולה אסטס, אנליטיקאית יונגיאנית בכירה ומנהלת המרכז היונגיאני בדנוור. בספרה "רצות עם זאבים" היא יצרה לקסיקון חדש לתיאור הנפש הנשית.
אסטס חיברה גם שתי מעשיות קצרות ומאלפות, שיצאו לאור במודן: "הגנן הנאמן" ו"סיפור במתנה". "האשה הפראית" נושאת עימה צרורות למרפא:
היא נושאת עימה את כל שאשה צריכה להיות ולדעת. היא נושאת עימה את התרופה לכל." ספר נפלא! חיפשתי את הפראות שבי במשך זמן רב וד"ר פינקולה הצביעה היישר על המרכז האפל והעשיר הזה שבי. אני מודה לה מכל ליבי!" "מומלץ לגברים שהם אמיצים דיים לרוץ עם נשים שרצות עם זאבים."