האינדיבידואליזם הליברלי היה יכול לחגוג כאוות נפשו את התמוססות המבנים המתווכים שלו, כלומר המפלגות, התאגידים והקאסטות, אבל ברגע שתקף את המבנה האחרון, כלומר המשפחה, ולפיכך את הדמוגרפיה, הוא חתם על כישלונו הסופי;
ואז מגיע, באופן הגיוני, עידן האיסלאם.
רובר רֵדיזֶ'ה
פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה-19 ז'וריס–קרל הויסמנס.
בזמנים רגילים הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים משמעותית עם אהובתו מרים, סטודנטית יהודייה.
אבל ההיסטוריה, הדמוגרפיה והפוליטיקה רצו אחרת:
השנה היא 2022 וצרפת, על סף מלחמת אזרחים, לאחר תקופה ארוכה של אובדן–ֿדרך, אי שקט חברתי ואלימות גואה, בוחרת בנשיא חדש.
הפוליטיקה הישנה, כמו שאר ערכי הרפובליקה, החברה והמשפחה, פשטה את הרגל, ובסיבוב הבחירות השני נאלצות המפלגות המסורתיות שהנהיגו את צרפת מזה חצי מאה לפנות את הבמה למארין לה פן, מועמדת הימין הקיצוני ולמוחמד בן–עבס, מועמד האחווה האיסלאמית.