השמש עולה על מנילה. במלון נטוש בצד הדרך, בצד הלא-נכון של העיר, שון מתכונן לבואם של דון פפה, גנקסטר שמנהל קו אוניות בים הסיני, וכנופייתו. בעודו מנסה להרוג את הזמן, מגלה שון לחרדתו כי הסדינים במיטתו ספוגי-דם, שקו הטלפון לחדרו מנותק, ושמישהו טיפל בעינית שבדלתו... במקום אחר בעיר, רוסה, רופאה, מחכה לבעלה שישוב מעבודתו. בעת שהיא שולחת את ילדיה למיטה, היא נזכרת בעיירת החוף הדלה שבה גדלה, ובנער שהיה אהובה. באותו זמן, וינסנטה בן השלוש-עשרה מקבץ נדבות משורת המכוניות הממוזגות הזוחלות בכניסה לעירו, בעודו מחכה לאיש המוזר שגר בבית דירות מפואר, ומשלם לילדי הרחוב כסף עבור חלומותיהם... הלילה, חייהם של האנשים האלה. השונים כל כך זה מזה, יתנגשו לכדי פינאלה מצמררת.