אדם פיליפס הוא פסיכותרפיסט שאינו חושש לבטא את הסתייגותו ממקצוע הפסיכואנליזה, אשר ישרוד רק במידה שיראה את עצמו לא כאמת היחידה אלא כדרך אחת מני רבות לדבר על אהבה, אובדן וזיכרון. הוא משתמש ברעיון הפלירטוט כדי לבחון את יתרונות ההתייחסות הלא - מחויבת - לבני אדם, לרעיונות, לשיטות - ואת העונג שבאי - הוודאות. מאמרים מרתקים אלה, שנכתבו לקוראים שאינם מומחים, מציעים פסיכואנליזה בעלת מגע קליל, פסיכואנליזה למען ההנאה והסקרנות. "בספרו זה מפעיל פיליפס פעם נוספת את מלוא השכלתו ותפיסתו החודרת ומשיג תוצאה קוסמת... ייתכן שראוי לכנותו אחד מהוגי הדעות הפסיכואנליטים הגדולים של זמננו." ויל סלף, אינדפנדנט "פיליפס משתמש בשילוב הייחודי לו של אוריינות יוצאת דופן והשקפת עולם לא צינית, כדי להעלות את טענותיו בצורה ממצה, אלגנטית ומלאת להט." טיימס אדם פיליפס היה בעבר פסיכותרפיסט ילדים ראשי בבית החולים צ'רינג קרוס והוא חבר באגודת הפסיכותרפיסטים. בין ספריו, שזכו להערכה רבה, המפלצת בחדר הילדים, התולעים של דרווין, פחדים ומומחים, דגדוג ושיעמום, ומונוגמיה. בעברית ראה אור ספרו ויניקוט בהוצאת דביר