התנגדות - אנשי האור 5

רוּנג ג'אנג פותחת צוהר יוצא דופן לסין עתירת התהפוכות של המאה העשרים, בסיפור מעורר השראה, על אומץ ואהבה, ועל הישרדות כנגד כל הסיכויים. זהו אחד מהרומנים ההיסטוריים החשובים על סין, המאיר את הדרך לכל אלה שרוצים לחיות חיים אמיתיים ומלאי עוצמה.

סבתהּ של רוּנג, מחברת הספר, נולדה בשלהי התקופה הקיסרית למשפחה ממעמד נמוך, שלא אִִפשר לה להינשא לחתן ראוי. כפות רגליה הקטנטנות מקדמות אותה מעט בסולם המעמדות, ואביה מצליח להפוך אותה לפילגשו של גנרל בצבא סין. באחת מגיחותיו הנדירות לביתה, היא נכנסת להיריון ויולדת את בתה היחידה.

הבת, באו צ'ין, חברה נלהבת במפלגה הקומוניסטית, מתאהבת בקצין בכיר, והם מחליטים להתחתן למרות הסתייגות בני משפחתם. רכילות על היותה בת של פילגש, והאשמה בהעדפת האהבה על המפלגה, מביאות לגירוש בני הזוג לסצ'ואן במסע מפרך, שבעקבותיו מפילה באו צ'ין את הוולד שברחמה.

רוּנג, בתם, נולדת כאשר הוריה כבר בכירים במנגנון הקומוניסטי. בנעוריה היא מאמינה במהפכת התרבות וביושב־ראש מאוֹ. אך בעבודתה כאיכרה, רופאה כפרית, פועלת פלדה וחשמלאית, היא רואה במו עיניה איך הרעב שגזר מאוֹ על נתיניו מעביר אנשים על דעתם וכיצד אידיאלים הורסים מערכות יחסים – ומקבלת החלטות גורליות.

אמא של ז'נביב (גְוֶון) קינגסטון חלתה בסרטן סופני כשגוון היתה בסך הכול בת שלוש. היא סירבה להיכנע וכנגד כל הסיכויים המשיכה לחיות עוד שמונה שנים. בזמן הזה, בשקט ובסבלנות, היא מילאה קופסה אחת ובה מכתבים ומתנות לכל אבן דרך חשובה בחיי בתה, עד גיל שלושים: ימי ההולדת, שנות ההתבגרות, קבלת רישיון הנהיגה, סיום הלימודים. היא ידעה שלא תוכל להיות שם בגופה — אז דאגה להיות שם בנפשה. שני עשורים לאחר מותה, אמה של גוון הצליחה להמשיך לנהל שיחה מתמשכת עם בתה גם כשכבר לא היתה לצדה. 

היום, כשגוון עצמה כבר בשנות השלושים לחייה, שלוש מתנות אחרונות נותרו סגורות: לכבוד האירוסים, לכבוד הנישואים ולכבוד התינוק הראשון.

מכתבים מאמא הוא זיכרון מופלא, כן ונוגע ללב, על שיחה שנמשכת מעבר למוות ועל אישה אחת שלא הפסיקה להיות אֵם. זהו סיפור על ילדות בתוך צל של אובדן, על התמודדות עם כאב ושבר, על אור שנשמר בתוך המילים. סיפור על משפחות, על מורשת, ועל אהבה שנשארת — וממשיכה ללוות, לחבק, ולרפא. כמו שאמה כתבה "אהבה חזקה יותר ממוות".

ז'נביב קינגסטון היא בוגרת תואר ראשון בתיאטרון ובלשנות מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ותואר שני במשחק מאוניברסיטת בראון ותיאטרון טריניטי. היא כתבה ארבעה מחזות.

"ספר ביכורים עוצר נשימה על ההתמודדות עם מותה של אם... הרהור יפהפה ורחב לב על שכול ומשפחה." – Publishers Weekly

"כשהאבל שלה משנה צורה עם השנים, קינגסטון מלמדת אותנו דבר חיוני על הדרך לאסוף, לשמור ולטפח זיכרונות של אהובים לאורך החיים". – Kirkus Reviews