כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצָאנוּ לַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית, הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי, וּפָנָיו עוֹלוֹת מִתּוֹךְ הַיָּם. אֲבָל לָמָּה הַצִּפּוֹר מְרַחֶפֶת מֵעָלָיו, כְּאִלּוּ הִיא עוֹמֶדֶת בָּאֲוִיר? וּמָה הַקֶּשֶׁר לְצֶמַח הָאַלְמָוֶת?
אָז נָסַעְנוּ לְקוֹרֵיאָה. עוֹד בַּדֶּרֶךְ נִרְאָה לִי מוּזָר שֶׁהַנְּזִירָה הַבּוּדְהִיסְטִית שֶׁיָּשְׁבָה לְפָנַי בַּמָּטוֹס מַבִּיטָה בִּי וּמִתְלַחֶשֶׁת עִם חֲבֶרְתָּהּ. וְרֶגַע... שְׁנִיָּה... אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַצִּפּוֹר חָדְרָה לַמָּטוֹס? וְלָמָּה רַק אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ? וּמִי הוּא הַנָּזִיר הַמְּכֻבָּד פָּאק טֶהָאוֹ שֶׁנֶּחְטַף? וּמִמָּתַי חוֹטְפִים נְזִירִים? וּמִמָּתַי צִפּוֹרִים מְדַבְּרוֹת בְּלִי לְהָזִיז אֶת הַמַּקּוֹר?
הַפַּעַם, אֲנִי יְכוֹלָה לְהַבְטִיחַ לָכֶם, זֹאת הָיְתָה הַמְּשִׂימָה שֶׁלִּי: אֲנִי זֹאת שֶׁחָשַׁדְתִּי בַּנַּעֲלַיִם, אֲנִי זֹאת שֶׁרָאִיתִי אֶת הַנְּזִירָה עוֹקֶבֶת אַחֲרַי, אֲנִי זֹאת שֶׁזָּחַלְתִּי בַּמִּנְהָרָה, אֵלַי דִּבֵּר הַקּוֹל מִתּוֹךְ גְּרוֹנָהּ שֶׁל הַמַאנְשִׁין, וַאֲנִי זֹאת שֶׁהִצְלַחְתִּי לִקְרוֹא אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹם. זֹאת בֶּאֱמֶת הָיְתָה הַמְּשִׂימָה שֶׁלִּי.