אט־אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ובשלושה סיפורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אוֹפים.
יחסים מורכבים של אבוֹת ובנים, אהבת־אֵם ואהבת אִשה. סיפור של שכוֹל ומסירוּת, כאב וזכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנוֹת השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו.
בעטיפה: דמות אשה יפה ברצפת פסיפס בבית המידות בציפורי, ראשית המאה השלישית לספירה.
באדיבות פרופ' זאב וייס, משלחת חפירות ציפורי, האוניברסיטה העברית בירושלים.
צילום: גבי לרון.