יום פקודה הוא מסמך ראשון מסוגו שרואה אור בישראל, על אודות מלחמת יום הכיפורים, כפי שהיתה, בלי תירוצים ובלי לקשור לה כתרים. הספר, שנכתב בידי טובי החוקרים והכותבים בארץ, באומץ ובכישרון, הוא פרי מחקר והגות עצמאיים וחופשיים – שלא מטעם ה"מערכת" – ויש לראותו כמפעל חיים של בני דור המלחמה.
יום פקודה מתאר ומנתח את הדרך אל המלחמה ומציג את המלחמה עצמה מכל היבטיה: המדיני, הפוליטי, הצבאי והאנושי – בשדות הקרב, ב"בור", ביבשה, באוויר ובים – כולל מנקודת מבטו של האויב. הספר נוגע גם במחיר שהמלחמה גבתה, ועדיין תובעת מאיתנו, בגוף ונפש, ובהשלכותיה ארוכות הטווח על המדינה, החברה והתרבות בישראל. בספר מובא מידע חדש רב – אפילו בנושאים שאין מרבים לדבר בהם, כמו נשק יום הדין מכאן ופוסט־טראומה מכאן, בלי להירתע מן הפולמוס שעשוי להתעורר בעקבות הקריאה בו.
אכן, קשה להביט לאמת בעיניים. בספר נחשפים חמישה כשלים חמורים, נפרדים לכאורה: כשלים מדיניים – "עדיפה שארם א־שייח' בלי שלום על פני שלום בלי שארם א־שייח'"; כשלי חיל האוויר – "מה שארך אז (ב-67') שלוש שעות, יבוצע הפעם ב־40 דקות"; כשלי המודיעין – עיוורון מקצועי והיעדר התרעה; כשלים אג"מיים – בבניית הסד"כ, בקביעת סדרי העדיפויות ובתכנון המבצעי (בדגש על מגננה); וכשלים פיקודיים – במינוי מפקדים בכירים ובהכשרתם. כל הכשלים הללו והמקורות המשותפים להם מתבררים ונבחנים כאן.
יום פקודה מיועד לכל ישראלי הנושא בנטל ובאחריות למדינה, שזכאי ורוצה לדעת מה היה "שם" ומדוע סיפורה של המלחמה ההיא ממאן להישכח, בַּמֵּצַר הזה שבין "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" לבין "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אנו מקווים כי הספר ישמש גשר להעברת ה"אלונקה" מדור הלוחמים אל הדורות הבאים, ואולי גם מעין "צוואה" המבקשת מכל ישראלי להרבות מחשבה ודעת, להטיל ספק ולקחת אחריות למען עתיד טוב יותר.
יום פקודה יוצא ביוזמת "המרכז למלחמת יום הכיפורים" – עמותה שהקימו בוגרי המלחמה ששמו לעצמם למטרה לחקור את קורותיה, להנציח את זכר חלליה, לתת כבוד ללוחמיה ולהנחיל את סיפורה ולקחיה לדורות הבאים.
ד"ר גדעון אביטל־אפשטיין, קצין צנחנים בקרב החווה הסינית ב־73', עורך דין, היסטוריון וסופר, מחבר הספרים "1973, הקרב על הזיכרון" (שוקן, 2013), "פלא פה נס" (כרמל, 2016) ו־"67' ירושלים, מלחמה" (מטר, 2017).