יונה וולך (1944–1985) היא ככל הנראה המשוררת המתה החיה והדומיננטית ביותר בשירה הישראלית כיום. השירה שלה נוכחת בזירות שונות של התרבות בישראל עוד יותר מכפי שהיתה במהלך חייה. הרלוונטיות של יצירתה, וההזדקקות למילותיה, לאבחנותיה ולרגישויותיה, אף מתגברות בשני העשורים האחרונים ומַפרות את תודעתם של יוצרות ויוצרים רבים. מה פשר הזימון ההולך ונמשך של וולך אל תוך ההווה והעיסוק של התודעה היוצרת בשירתה ובדמותה? הקריאה בקובץ שלפניכם מזמנת לקהילת קוראיה הזדמנות לגבש תשובה משלהם לשאלה זו.
ספר יונה וולך הוא כינוס ראשון למאמרים, מסות ורשימות שנכתבו על יונה וולך, ולראיונות איתה. הוא בנוי בדרך השואפת לאפיין את מקומה בתרבות הישראלית, לשרטט את מוטת השפעתה, ולהקיף את מירב הגישות הפרשניות וההקשרים ההיסטוריים והתיאורטיים הרלוונטיים. הספר כולל מבחר רשימות וביקורות שפורסמו בעיתונות היומית, במוספים ובכתבי עת, מראשית דרכה של וולך ועד מותה. מקום נרחב מוקדש גם לרשימות, מסות ומאמרים שנכתבו משנת מותה ואילך, ובהם כמה מן החיבורים הבולטים ביותר שנכתבו עליה. לצד מבחר מן המקורות הקיימים, כולל הקובץ גם קריאות קרובות בשיריה ורשימות ומאמרי מחקר מאת דור חדש של חוקרים, בשאיפה להרחיב את הדיון הקיים אל מחוזות חדשים, להאיר פנים שטרם נחקרו דיים ולמלא חוסרים בולטים.