"הקומדיה האנושית", ספרו של ויליאם סרויאן, מתאר את קורות משפחת מקולי בעיירה איתקה שבקליפורניה, ארצות הברית. הומר מקולי הוא נער בן 14 העסוק בלימודיו ובאימונים לקראת תחרות הריצה השנתית בבית הספר. אחיו הקטן יוליסס משחק עם חבריו ברחובות העיירה ומתפעל מקסמי היופי של הטבע וטבע האדם. התקופה היא תקופת מלחמת העולם השנייה, והאח הגדול מרקוס מתגייס לצבא ויוצא להילחם. כשהומר מתחיל לעבוד כנער שליח במברקה המקומית, הוא נחשף לחדשות מטרידות מהחזית, ודאגתו לאחיו גוברת. מבעד לעיניהם של הומר ובני משפחתו נפרשת לפנינו העיירה האמריקנית בכל קסמה הפשוט, ברגעים של אושר ושל צער, של חמלה ושל חסד.
בין היתר זכורים מהספר הפתיחה המופלאה שלו, שבה יוליסס הפעוט רואה אדם שחור יושב בחלק האחורי של הרכבת. יוליסס מנופף לו ושומע אותו שר שיר געגועים למולדתו. גם נאום האף של הומר הוא מהקטעים האהובים בספר. בנאום זה הוא מספר על החשיבות של צורת האף האנושי לאחר שהפריע בכיתה ומורתו אתגרה אותו לעשות כך.
ויליאם סרויאן משרטט בספר "הקומדיה האנושית" דיוקן של אנשים פשוטים וטובי לב הנאבקים לקיים את עצמם בכבוד ולשמור על זהותם. זהו אחד הספרים המרגשים ומכמירי הלב שנכתבו אי פעם, והוא נותר קלאסיקה על זמנית בכל תקופה שבה הוא נקרא. סרויאן מסתמך בחלקים מהספר על האודיסאה של הומרוס. הומר הוא הגרסה האנגלית לשם הומרוס, יוליסס הוא גיבור האודיסאה (אודיסאוס), אהובתו של הומר בבית הספר נקראת הלנה, והעיירה איתקה היא מקום התרחשות העלילה גם באפוס היווני הקלאסי.
הספר החל להיכתב כתסריט לסרט, שאותו אמור היה סרויאן לביים. לאחר שהתברר שאורכו של הסרט יהיה מעל שעתיים הוא פוטר. כתגובת נגד החליט הסופר להוציא את הסיפורים לאור כספר לפני יציאת הסרט. הספר זכה להצלחה גדולה, ולבסוף גם זכה על התסריט לסרט בפרס האוסקר. הסופר יהודה אטלס תרגם את הספר באהבה רבה, ואנו גאים להציגו בפני דור חדש של קוראים.