אגדות אנדרסן - יד שניה

אֲנַחְנוּ, חַבְרֵי "חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים", נִמְצָאִים כָּעֵת בְּבִקְתָּה עַתִּיקָה בְּאַפְרִיקָה הָרְחוֹקָה בְּחִפּוּשׂ אַחַר אוֹצַר אֶל-דוֹרָאדוֹ הָאַגָּדִי. אִתָּנוּ מְפַקֵּד מִשְׁטָרָה וְעוֹזְרוֹ, רֹאשׁ שֵׁבֶט וּבִתּוֹ, וְאִישׁ הַחִידוֹת, אוֹיְבֵנוּ הַמֻּשְׁבָּע. רֶמֶז לִמְקוֹם הָאוֹצָר נִמְצָא בֵּין דַּפֵּי יוֹמָנוֹ שֶׁל צְהֹב הַזָּקָן, שׁוֹדֵד-הַיָּם, הַיָּחִיד כָּךְ מְסַפֶּרֶת הָאַגָּדָה שֶׁגִּלָּה אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל עִיר הַזָּהָב אֶל דוֹרָאדוֹ וְהֵבִיא מִשָּׁם אֶת הָאוֹצָר הֶעָצוּם, שֶׁאָנוּ בְּעִקְּבוֹתָיו. הַיּוֹמָן הַמִּסְתּוֹרִי בְּיָדֵינוּ וְכֻלָּנוּ מְצַפִּים לִקְרֹא בּוֹ. יֵשׁ רַק בְּעָיָה אַחַת: הַיּוֹמָן נָעוּל...

כְּמוֹ תָּמִיד אַתֶּם, קוֹרְאִים יְקָרִים, מֻזְמָנִים לָקַחַת חֵלֶק בְּפִתְרוֹן הַתַּעֲלוּמָה וְלַעֲזֹר לָנוּ לִצְלֹחַ אֶת הַדֶּרֶךְ לִמְצִיאַת הָאוֹצָר. אָז קְחוּ פִּנְקָס, זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ וְאַל תַּחְשְׁשׁוּ לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים מִיכָאֵל, אֲרִיאֵל, יָאִיר, אֶלְעָד וְאֶבְיָתָר לְתַעֲלוּמָה מִסְתּוֹרִית וּמְרַתֶּקֶת שֶׁלֹּא חֲוִיתֶם מֵעוֹלָם! בְּהַצְלָחָה!