היתה לי הזכות לגדול באחת הסביבות המופלאות של ירושלים: הרב מייזל מבית הכנסת של החגים של אבא, הקומוניסט סלה מרסל אוכל הטרפות להכעיס, דודה חנה שהשאירה את בעלה בסיביר ועלתה לארץ עם שני ילדיה, השוחט מחצר התימנים... דעתם היא בעיני סמכות להכרעות חברתיות וכלכליות לא פחות מדעתו של כל מומחה... אילו היו המודלים שאנו כותבים על בלוקים צהובים או לוחות ירוקים בסיס לניבוי ההתנהגות האנושית - היה זה בעיני מעשה נסים. אין נסים בכלכלה אבל אולי יש כאן נפלאות. בלימודי בחוג למתמטיקה בירושלים למדתי לראות נפלאות בעולמות הפורמאליים. לפעמים ראיתי אותם גם בתיאוריה כלכלית. אני מתבונן בכלכלה כאחד סקרן, המנסה להבין קצת יותר טוב את הלוגיקה של האינטראקציה האנושית. אגדות הכלכלה הוא טקסט הנשען על מכלול חוויות חייו של אריאל רובינשטיין. לצד סיפורים אישיים מציג הכותב מושגים מהשפה הכלכלית, מוכיח את כוחם ואת ההיגיון הטמון בהם, ובה בעת מכחיש כל פרשנות המאפשרת להסיק בעזרתם מסקנות שימושיות.רובינשטיין מתייחס אל הכלכלה כאל ענף של הפילוסופיה וכבית מדרש שבו יכול להתקיים שיח מושכל על ההסדרים החברתיים, אך מותח עליה ביקורת נוקבת. הוא רואה בכלכלה תחום הנוטה לשמרנות ומסייע להגמוניה לשמור על כוחה. האופן שבו התיאוריה הכלכלית מנוצלת בוויכוחים על שאלות אקטואליות, אינו מוצא חן בעיניו. לדעתו, כלכלנים אינם מבינים בכלכלה הרבה יותר מאחרים, אך שפת הסתרים שבה הם משתמשים חוצצת בינם ובין ה"עַם" ומונעת ממי שאינו חבר במסדר הכלכלי להתווכח עִמם. אריאל רובינשטיין הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ניו יורק, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחבר כבוד זר של האגודה האמריקאית לכלכלה ושל האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. על תרומתו להתפתחות תחומים חשובים בתיאוריה הכלכלית זכה בפרס ישראל (2002) ובפרס אמ"ת (2006).