האמת שלי, שלנו; האמת - אליעזר מלכיאל

מלחמה הוא תיאור מרתק, חד-פעמי, אינטימי ורחב יריעה של אחת התקופות הסוערות ביותר בתולדות הפוליטיקה הנשיאותית האמריקאית בפרט, וההיסטוריה הגלובלית בכלל.

בוב וודוורד, שזכה פעמיים בפוליצר, חושף את ההתרחשויות מאחורי הקלעים של שלוש מלחמות – המזרח התיכון, אוקראינה והמאבק על הנשיאות בארצות הברית. הוא מתאר את הנעשה מאחורי הקלעים בשיחות המתוחות שבין הנשיא ג'ו ביידן ויועציו הבכירים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כשבמקביל נחשפת נשיאות הצללים של דונלד טראמפ השואף להשיב לידיו את העוצמה הפוליטית.

בדיווחים יחידים במינם מחדרי חדרים, מסוקרים גישתו של הנשיא ביידן לניהול המלחמה באוקראינה, המלחמה הקרקעית המשמעותית ביותר על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, מסלול הייסורים שהוא עובר בניסיון לגדר את הסכסוך העקוב מדם בין ישראל לארגון הטרור חמאס, כמו גם המורכבות וההשלכות יוצאות הדופן של דיפלומטיה וקבלת החלטות בערוצים חשאיים בשעת מלחמה במטרה למנוע שימוש בנשק גרעיני והידרדרות מהירה למלחמת עולם שלישית.

וודוורד קובע, שוב, את תו התקן לסוגה עילית של סיקור עיתונאי בספר מאיר עיניים ותכליתי. 

בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.

באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?

אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.

אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).