עַל יְדֵי “סִפּוּרֵי הַכְּפָר הַשְּׁוַרְצְוַלְדִּי” נִתְפַּרְסֵם שֵׁם הַסּוֹפֵר בֶּרְתּוֹלְד אוֹיֶרְבַּךְ מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. וְאֶבֶן חֵן זוֹ שֶׁל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה, יְחֵפֵהפִיָּה, יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ לַקּוֹרֵא דֻּגְמָה שֶׁל יְצִירוֹתָיו הַסִּפְרוּתִיּוֹת. מִן הָרָאוּי אֵפוֹא לְסַפֵּר כָּאן לַקּוֹרֵא תַּמְצִית מִתּוֹלְדוֹת חַיָּיו, חַיֵּי מְשׁוֹרֵר יְהוּדִי, אֲשֶׁר, יוֹתֵר מִכְּפִי הַיָּדוּעַ לְרַבִּים, אָהַב אֶת עַמּוֹ וְלֹא פַעַם נָשָׂא וְסָבַל עַל כָּךְ.
בֶּרְתּוֹלְד אוֹיֶרְבַּךְ נוֹלַד בִּשְׁנַת 1812 בַּכְּפָר הַשְּׁוַרְצְוַלְדִּי נוֹרְדְשְׁטֶטֶן אֲשֶׁר בִּדְרוֹם אַשְׁכְּנַז. הַמְשׁוֹרֵר מְיַחֵס אֶת עַצְמוֹ בְּגָאוֹן עַל שַׁלְשֶׁלֶת הַיּוּחֲסִין הַנִּמְשֶׁכֶת וְעוֹלָה עַד לָרַבִּי מֵאִיר מֵרוּטֶנְבֶּרְג (מַהֲרַ"ם מֵרוּטֶנְבֶּרְג, אֶחָד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַבֵּינָיִם; הוּא חִבֵּר כַּמָּה סְפָרִים בַּסִּפְרוּת הָרַבָּנִית, כָּתַב גַּם שִׁירֵי קֹדֶשׁ, מֵהֶם הַיָּדוּעַ בְּיוֹתֵר: “שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָאֵשׁ…” לְעֵת זִקְנָתוֹ נִתְפַּשׂ וְהוּשַׂם בַּכֶּלֶא. שׁוֹבָיו דָּרְשׁוּ מִן הַיְּהוּדִים סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל דְּמֵי פִּדְיוֹנוֹ, אַךְ מִצְוַת רַבִּי מֵאִיר חָזְקָה עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי מַלְּאוֹת אֶת דְּרִישַׁת הַגּוֹיִים פֶּן יָשׁוּבוּ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת גַּם לַאֲחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל. שָׁנִים רַבּוֹת הִתְעַנָּה רַבִּי מֵאִיר בַּכֶּלֶא וּמֵת שָׁם).
בְּנוֹרְדְשְׁטֶטֶן הָיְתָה קְהִלָּה יְהוּדִית קְטַנָּה, וְשָׁם, בִּסְבִיבָה הַמְּסוּרָה לְדַת יִשְׂרָאֵל וּמִנְהָגָיו, גָּדַל הַנַּעַר אוֹיֶרְבַּך. בִּימֵי יַלְדוּתוֹ הָיָה אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי סָבָתוֹ, בְּסַפְּרָהּ לוֹ מֵאַגָּדוֹת יִשְׂרָאֵל הָעַתִּיקֹות, וְהַשְׁפָּעַת הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה נִכֶּרֶת גַּם בְּחִבּוּרָיו. בְּלִבּוֹ הָרַךְ נֶחְרְתוּ עַד הָעוֹלָם זֵכֶר מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְנַפְשׁוֹ הַפִּיּוּטִית מָלְאָה רֶטֶט קְדֻשָּׁה. פְּעָמִים הָיָה הַנַּעַר עוֹלֶה עַל עֲלִיַּת בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן, וְאֵימַת הוֹד קְדוּמִים תַּעַבְרֶנּוּ שָׁם, מִתּוֹךְ שְׁיָרֵי הַסְּפָרִים וְהַ“שֵּׁמוֹת” הַגְּנוּזִים יָצִיצוּּ אֵלָיו מַרְאוֹת וּדְמֻיּוֹת מִיָּמִים עָבָרוּ.
רֵאשִׁית חִנּוּכוֹ קִבֵּל הַנַּעַר בַּחֶדֶר מִפִּי רַבּוֹ ר' מֹשֶה, אֲשֶׁר לִמְּדָהוּ תְפִלָּה וְחוּמָשׁ. בִּמְאת לוֹ תֵשַׁע שָׁנִים נִתַּן עַל יַד מוֹרֶה חָדָשׁ, מֵאָז הֵחֵל לִלְמֹד גַּם לִמּוּדֵי חוֹל, אַךְ הַלִּמּוּדִים הָעִבְרִיִּים הָיוּ עִקָּר, וּבְהַגִּיעוֹ לִשְׁלֹש עֶשְׂרֵה יָדַע לִדְרשׁ דְּרָשָׁה, כָּרָאוּי לְנַעַר בַּר־מִצְוָה בַיָּמִים הָהֵם.
אָז נִכְנַס אוֹיֶרְבָּךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בַּיְשִׁיבָה בְּהֶשִׁינְגֶן, עַל מְנָת לִהְיוֹת לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל. חַיֵּי הַיְשִׁיבָה לֹא הִשְׂבִּיעוּ אֶת נַפְשׁוֹ, הוּא גַם לֹא רָאָה בְרָכָה בְלִמּוּדָיו. בְּהֶשִׁינְגֶן לֹא יָכֹל הַנַּעַר לַעֲסוֹק בְּלִמּוּדֵי חוֹל, לָכֵן עָבַר לְקַרְלְסְרוּהֶה, שָׁם נִכְנַס אֶל הַגִּמְנַסְיוֹן, אַךְ גַּם מִלִּמּוּדֵי קֹדֶשׁ לֹא חָדַל וַיּוֹסֶף לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה מִפִּי רַב הָעִיר. אָמְנָם עַתָּה נַעֲשׂוּ הַלִּמּוּדִים הָאֵלֶּה טָפֵל.
בְּלָמְדוֹ אַחַר כָּךְ בָּאוּנִבֶרְסִיטוֹת שֶׁבִּדְרוֹם אַשְׁכְּנַז מִפִּי חֲכָמִים גְּדוֹלִים הִתְעַמֵּק בְּלִמּוּדֵי הַפִּילוּסוּפְיָה וְהַסִּפְרוּת.
הוּא עָזַב מְהֵרָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִהְיוֹת לְרַב. רָגִיל הָיָה בְפִיו הַמַּאֲמָר הַתַּלְמוּדִי: אַל תַּעַשׂ אֶת תּוֹרָתְךָ קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהּ. בְּדָבָר זֶה שִׁמֵּשׁ לוֹ דֻגְמָא הַפִּילוּסוּף בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָה, שֶׁאֶת חַיָּיו תֵּאַר אוֹיֶרְבַּךְ בְּאֶחָד מִן הָרוֹמָנִים שֶׁלּוֹ. הוּא גַם לֹא יָכֹל לְקַיֵּם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִהְיוֹת לְרַב, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶעֱנַשׁ עֹנֶשׁ מַאֲסָר לִזְמָן קָצָר עַל הִשְׁתַּתְּפוֹ עִם הַסְּטוּדֶנְטִים בְּמִלְחַמְתָּם עַל חֹפֶשׁ אֲגֻדּוֹתֵיהֶם. מֵאָז הִקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כֻלּוֹ לְסִפְרוּת וּשְׁמוֹ בְתוֹר סוֹפֵר הָיָה הוֹלֵךְ וְגָדוֹל.
יְצִירוֹתָיו הַמְפֻרְסָמוֹת בְּיוֹתֵר הֵן: “סִפּוּרִים מֵחַיֵּי הַכְּפָר הַשְּׁוַרְצְוַלְדִּי”, שֶׁבָּהֶם הוּא מְתָאֵר בָּאֳמָנוּת רַבָּה אֶת חַיֵּיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, מִנְהֲגֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאִכָּרִים בִּדְרוֹם אַשְׁכְּנַז.
כְּגוֹרַל הַרְבֵּה מְשׁוֹרְרִים אַשְׁכְּנַזִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה גַם גוֹרָלוֹ שֶׁל אוֹיֶרְבַּךְ. הוּא, שֶׁאַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְאַהֲבָתוֹ אֶת אַשְׁכְּנַז, יָצַר יְצִירוֹת חֲשׁוּבוֹת לַסִּפְרוּת הָאַשְׁכְּנַזִּית וְלֹא אָצַל כָל בְּרָכָה לְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל. בִּכְתָבָיו אָנוּ מוֹצְאִים רַק שִׂרְטוּטֵי תָכְנִיּוֹת לַעֲבוֹדוֹת סִפְרוּתִיּוֹת מֵחַיֵּי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מִכֻּלָּן לֹא הִשְׁלִים אַף אֶחָת. וְנַחַת לֹא רָאָה בַעֲמָלוֹ. גַּם הוּא שָׁתָה מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה אֲשֶׁר מָזְגוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לִיהוּדֵי אַשְׁכְּנַז. וּזְמַן קָצָר לִפְנֵי מוֹתוֹ (הוּא מֵת בְּיוּלִי שְׁנַת 1882), בִּגְבֹר שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְגַלֶּיהָ שָׁטְפוּ עָבְרוּ רֹאשׁ יְהוּדֵי אַשְׁכְּנַז, קָרָא אוֹיֶרְבַּךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִכְנָע: “חִנָּם חָיִיתִי וְחִנָּם עָמַלְתִּי”.
יַעֲמָד־נָא לוֹ אֵפוֹא הַסִּפּוּר הַזֶּה, רֹאשׁ יְצִירוֹתָיו, לָתֵת מָקוֹם לְזִכְרוֹ בְּלֵב יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, לְזֵכֶר אֶחָד מִשָּׁבֵי הַגּוֹלָה.