וויליאם ס. בורוז הוא מהסופרים האמריקאים החשובים של המאה ה - 20. ב - 1953, לאחר שהרג את אשתו בשוגג במהלך שעשוע בסגנון וילהלם טל (הוא ירה נמוך מדי, מתחת לכוס שהוצבה על ראשה), נסע בורוז לטנג'יר.
שהייתו שם הניבה בעבורו מספר יתרונות משמעותיים: הוא הצליח למנוע הגשת כתב אישום נגדו בעוון הריגתה של האשה האחרונה בחייו; המקום סיפק לו בשפע משני הדברים שהיו במרכז עיסוקו באותה עת: נערים צעירים וסמים אופיאטיים שונים, בעיקר הרואין; ולמרות טענתו של בורוז כי אינו זוכר זאת, במהלך שנת שהייתו בטנג'יר הוא כתב את יצירתו המזוקקת והנודעת ביותר.
דפי הנייר שהיו מפוזרים בחור מצחין בטנג'יר לוקטו על ידי המשורר אלן גינזברג והסופר ג'ק קרואק, שניים מהיוצרים הבולטים של דור הביט, שראו בבורוז המבוגר מהם מעין סמכות רוחנית.