שבתאי בריל ראה למרחוק – את הנעשה מעבר לגבול, את איומי המלחמה הקרבים ואת שדה הקרב העתידי. בריל, סגן אלוף במיל’, שירת במשך שנים ארוכות ביחידת המודיעין האגדית 8200(לשעבר 848). חזונו ותושייתו הביאו להמצאת המזל”ט (מטוס זעיר ללא טייס), הראשון של צה”ל שריחף מעל שמי האויב והביא משם תמונות חדות ובהירות שיכלו לסייע לתמונת המודיעין. המזל”ט ההוא השתפר עם השנים, ושינה את טקטיקת הלחימה של צה”ל ושל צבאות רבים בעולם. מהמידע שזרם ביחידה ידע בריל לאבחן את האיומים שבישרו על מלחמת יום כיפור ואף התריע עליהם. תסכולו, עליו הוא כותב בספרו, נובע מכך שהמזל”ט שפיתח והפעיל כבר בשנת 1969, לא היה זמין במלחמת יום כיפור, 4 שנים מאוחר יותר. הוא התריע על המלחמה הקרבה והולכת ולא קבלו את הערכתו, שהתבססה על ידע וניסיון רב בנושא ההתרעה. בריל מאמין שאילו המזל”טים היו בשימוש במלחמת יום כיפור, לא הייתה נגרמת הפתעה. ארבעים שנה אחרי שפשט את מדיו, יכול קצין המודיעין הבכיר לחשוף את המסמכים שברשותו, ביניהם כאלה שהותרו לפרסום רק היום, ולספר על קורותיו בשירות העם והמדינה. זהו סיפור אישי, בגוף ראשון, של מי שהיה שם, בתוך יחידות המודיעין החשאיות ביותר –- בזמן מלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור. פרקיו של הספר ”לראות למרחוק” בערו בנפשו של המחבר, מבלי שיוכל לחשוף את הסיפור המלא. לצד הסיפור האישי, עולות מהספר תובנות ביחס למלחמות ישראל בעבר ובעתיד.