עמדתי מוקף עד-לאין-תקווה במעגל רוחש של אוכלי-אדם משוחים בצבעי המלחמה ומנופפים רחמים וחניתות. בידיים ריקות הכיתי בהם על ימין ועל שמאל, ואחרים, רבים מספור, נהרו ובאו בזעקות-קרב מחביון היער... וכבר כוחותיי הלכו ואזלו והמון האויבים סגרו עלי בשינים לטושות ובצהלת-ניצחון ואז שרקתי אני שריקה אחת נמוכה ומתוך הסבך זינק עליהם הזאב הפרטי שלי, אכזר ואיום היה, מבתק גרונות בשיניו עד שנפוצו הפראים בשאגות-אימה לכל עבר והוא השתטח לרגלי..." כאלה ואחרות הן הרפתקאותיו של סומכי, ילד ירושלמי בסוף תקופת המנדט הבריטי, שחבריו קוראים לו בשם "הילד המשוגע", מפני שתמיד הוא מסתבך בצרות עד שהוא מוותר על כל מה שהשיג בהרפתקאותיו - וזוכה באהבתה של אסתי היפה. זהו סיפורו הראשון של עמוס עוז לבני הנעורים (מגיל שתים-עשרה ועד גיל תשעים ותשע).