אני חתול. עדיין אין לי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר רק שהפעם הראשונה שייללתי היתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי. יצור אנושי זה, כך שמעתי לאחר מכן, משתייך לאחד מהזנים האנושיים האכזריים ביותר: שוסיי, אחד מאותם סטודנטים, אשר בתמורה לשהייה במקום מגורים, מבצעים מלאכות קטנות בבית... כך תחילתה של אחת היצירות האהובות ביותר על הקוראים ביפן - אני חתול. בהומור ובשנינות מספר חתול זה שאין לו שם, שאינו מסוגל לתפוס עכבר, שאין דבר בו הוא מצליח, את סיפורו... פרי התכונה היחידה בה הוא מצטיין - התבוננות בבני אדם. אני חתול היא יצירתו הראשונה והמפורסמת ביותר של נטסומה סוסקי יצירה שפורסמה בשלושה המשכים. בישראל, אני חתול 1 הודפס ארבע פעמים בחודש הראשון להופעתו, וכבש את לב הקוראים. אני חתול 2 ממשיך את הצלחת אני חתול 1. נטסומה סוסקי (נולד 1867, מת 1916) נחשב כיום לגדול הסופרים היפנים, ואין ספק כי הוא הקריא והנקרא ביותר שבהם. הוא מייצג את תקופת המעבר בה עברה יפן שינוי מחברה פיאודלית שמרנית לחברה מודרנית.