הספר המלחמה להפסקת ההתשה עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמת ההתשה בחזית המצרית . מצרים יזמה את המלחמה כדי ללחוץ על ישראל לסגת משטחים שכבשה במלחמת ששת הימים - בלא להכיר בה , לחתום עימה על הסכם שלום או לנהל איתה משא ומתן . ישראל , מצידה , נקטה צעדים שנועדו לאלץ את מצרים להפסיק את מלחמת ההתשה בלא שיהיה עליה לסגת משטחים שכבשה במלחמה . המלחמה נוהלה בצילה של מעורבות בין–לאומית , שהתבטאה בניסיונות של ארבע המעצמות , ובראשן ארצות–הברית , להביא את הצדדים להסכמים מזה , ובסיוע צבאי של ברית–המועצות למצרים בהתמודדותה עם האמצעים שנקט צה“ל , כדי לאפשר לה להמשיך במלחמה מזה . המלחמה הסלימה בהדרגה , עד כדי מעורבות פיזית של ברית–המועצות והפלת מטוסים מוטסים בידי טייסים סובייטיים על ידי טייסי חיל האוויר של צה“ל . היא הסתיימה - באוגוסט 1970 - כאשר שני הצדדים חשו עצמם מותשים . בספר מתוארים הדיונים שנוהלו בצמרת המדינית–צבאית של ישראל במהלך התקופה , ונחשפים השיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות - בדרג המדיני ובדרג הצבאי . הספר יוצא לאור מטעמה של המחלקה להיסטוריה בצה“ל ונסמך על מסמכים ראשוניים , ובהם סטנוגרמות ורשימות מלשכת שר הביטחון ומלשכת הרמטכ“ל .