ספר הבישולים של אודטה - יד שניה

"עַשְׁתִידְכּ", אומרים העיראקים בסיומה של ארוחה, כשמבקשים הם להודות לבעלת הבית על תבשיליה הטובים. פירושן של שתי המילים – עָאשְׁת ואִידְכּ – שהיו לאחת: תבורכנה ידייך, וכל המגלגל אותן על לשונו לקינוח, כך מאמינים יוצאי בבל, ימתיק את שפתיו.

את המילה "עשתידכ" שמעה לראשונה שושי אורן, ילידת הונגריה, כשהכירה את בעלה איציק, יליד עיראק, בהיותם בני 16. מהר מאוד התאהבה לא רק בו ובבני משפחתו, בהם אחותו לורן רביד ובעלה אדמון, אלא גם במטעמי המטבח העיראקי שהפליאו להכין: תְבִּית שמחבק את הבית בריחות נעימים, זְנְגוּלָה ללקק את האצבעות ובְּעְבְּע תמרים מתוקים כדבש.

בין פָּאצָ´ה לעָגָ´ה הבינה שושי, מי שהקימה עם בעלה את קבוצת שילב ועומדת איתו בראשה, שאת האוצר הזה יש לשמר. את מתכוניה של לורן שעברו מדור לדור דרך הידיים,העיניים והלב החלה לתעד למזכרת והעלתה אותם על הכתב. יחד כינסו את המרשמים המשפחתיים ואספו אותם באהבה לספר זה.

לצד סיפורי אלף לילה ולילה על יהודי בבל ותרבותם, על מטבחם המפואר ועל הגעגועים לבגדד, תמצאו כאן תמונות מעוררות תיאבון והוראות הכנה בדוקות ומדויקות של המיטב שבמתכוני עיראק: קובות ממולאות הפתעות, סמבוסק פריכים, וכמובן, ארוחת הבוקר של שבת, שזכתה לכינוי "סביח", עם החצילים המטוגנים, הביצים החומות, הלאפות והעמבה שצובעת את הכול בצבעי הזריחה. הכינו אותם, וגם לכם יגידו בסוף הארוחה: "עשתידכ".

מראשית ההיסטוריה ועד ימינו אלה, סיר המרק הענקי – המלא כל טוב ומעלה ניחוחות של בית, חום ונחמה – עומד במרכז הקיום האנושי ומאפשר אותו. כך לפחות מתאר את תולדות האנושות – ותולדות סיר המרק – הסופר גינטר גראס בספרו "דג הפוט".

אין ספק שהמרק הוא עדיין אחד המאכלים המרכזיים בתפריטנו התזונתי והרגשי. אם נדמה היה שבנושא המרקים כבר מוצו כל החומרים וכל שילוביהם, מסתבר שאין זה כך. החומרים החדשים המופיעים בשוק – ירקות, פירות, מוצרי חלב וחומרי תיבול – ודמיונה הפורה של חנה שאולוב יוצרים יחד מרקים חדשים נפלאים, חמים וקרים, אקזוטיים וביתיים, לימי חול ולימי חג, לאירוח ולמשפחה, וסתם כשמתחשק לשבת עם כף מול קערה מלאה כל טוב.

המרק החדש תואם את אורח חיינו – הוא קל ומהיר להכנה, חומריו זמינים בכל עת, והוא מפתח את הדמיון בד בבד עם חושי הטעם והריח.