שעון הקוקיה הארור ר. ל. סטיין צמרמורת 11 - יד שניה

אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן עִם הֲמוֹן דִּמְיוֹן, וְהֶחְלַטְתִּי לִרְתּוֹם אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לְהָבִין כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת. יַחַד עִם אֲחוֹתִי הֵקַמְתִּי אֶת סַיֶּרֶת הַמַּדָּע, וּבְכָל פַּעַם אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָבִין תּוֹפָעָה אַחֶרֶת. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא חוֹקְרִים אֶת הַתּוֹפָעוֹת בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת אוֹ בָּאִינְטֶרְנֶט. בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְתוֹכָן, וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת מַמָּשׁ חֵלֶק מֵהֶן. לְמָשָׁל, כְּשֶׁרָצִינוּ לִמְצוֹא אֶת חוּשְׁחָשׁ הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּעֱלַם. אָז בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן הָפַכְנוּ לִהְיוֹ ת נְחָשִׁים וְנִכְנַסְנוּ לִכְלוּב הַנְּחָשִׁים. מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁקָּרָה אָז? הָיוּ לָנוּ הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ: הַאִם יֵשׁ גַּם נְחָשִׁים מוֹעִילִים? הַאִם בֶּאֱמֶת אָכַלְנוּ עַכְבָּרִים? הַאִם אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר לָכֶם שֶׁעֲדִי מַמָּשׁ יָצְאָה מֵעוֹרָהּ? וּמָה עוֹשִׂים כְּשֶׁרוֹצִים לִלְחוֹץ יָדַיִם אוֹ לְהִתְחַבֵּק וְאֵין לָכֶם יָדַיִם? וּבְסוֹף הַסֵּפֶר עָשִׂיתִי קְצָת סֵדֶר בַּדְּבָרִים, הִפְרַדְתִּי אֶת הַדִּמְיוֹן מֵהַמְּצִיאוּת, וְהִסְבַּרְתִּי אֶת מָה שֶׁאוּלַי זָקוּק לְעוֹד הַבְהָרָה קַלָּה.