הספר בעור שיניהם בוחן את דרמת המאבק לעלייה של יהודי פולין ערב השואה. מתוך למעלה משלושה מיליון יהודי פולין, רק אחוזים בודדים הצליחו לצאת מפולין בשונות ה-30 של המאה ה-20; רובם עלו לארץ ישראל, אשר הייתה אז, למרות מגבלות העלייה של ממשלת המנדט, כמעט המקום היחידי שבו יכלו למצוא מקלט. מספרם המועט של הסרטיפיקטים לעומת שאיפתם של רבים מאוד מיהודי פולין לצאת את ארצם הוביל למאבק נואש על רישיונות העלייה. רוב היהודים שרצו לעלות לא הצליחו לעשות זאת, ורבים עוד יותר כלל לא שקלו אפשרות זו עקב סיכוייהם האפסיים.
בעור שיניהם בוחן מצב טרגי זה מנקודת מבטו של היחיד, כלומר בחינת התנאים שבהם היה עליו לעמוד, הקשיים שהיה עליו להתמודד עמם ואפשרויות העלייה הכול כך מועטות אשר עמדו בפניו. כל זאת על רקע מצבה הכלכלי, החברתי והפוליטי הקשה של פולין, ומצבם הקשה הרבה יותר של יהודי פולין, על רקע כלל ההגירה היהודית מפולין.
בבעור שיניהם נבחנת מדיניות ממשלת המנדט והסוכנות היהודית כפי שהיא באה לידי ביטוי "בשטח" – בפעילותו של המשרד הארץ-ישראלי בפולין, ביחסים שנוצרו בין המשרד המרכזי בארץ למשרד בוורשה, ובהשלכות המעשיות של המדיניות על העלייה מפולין. מאבק עז על רישיונות עלייה התנהל בין כל הגורמים ובכל החזיתות. על רקע זה התגלה מספר לא קטן של מקרי שוחד, זיוף מסמכים וקניית תעודות.
לצד תיאור מכמיר לב של מאבקם של יהודי פולין לעלייה, חושפת אירית צ'רניאבסקי את שבר הפרידה מבני המשפחה, מהקהילה, מהחברים ומכל העולם שאותו השאירו מאחור המעטים אשר הצליחו לעלות, עולם אשר נעלם בשואה שנים ספורות לאחר עלייתם.
ד"ר אירית צ'רניאבסקי היא כלכלנית והיסטוריונית; עוסקת בחקר יהדות פולין במאה ה-20.