מתקדמים לאחור - צ'רלס מאריי - יד שניה

"לראשונה בחיי הרגשתי סיפוק רב ועוצמתי מתוצאה שאינה מתורגמת לכסף, מתוצאה שאינה נמדדת ברווחים. לראשונה בחיי התמכרתי לאתגרים חדשים, רבים מספור, שבסופם מטרה אחת בלבד – הצלת חיי אדם".
הטלפון של ערן אפרת לא הפסיק לרטוט מאז בוקר השבעה באוקטובר. המום, הוא קרא את העדויות הראשונות על המתרחש בעוטף עזה, אך דווקא הודעות מסוג אחר תפסו את עינו – חיילים, לוחמים ואזרחים שקפצו להילחם וגילו חוסרים חמורים בציוד. אפרת, יזם הרפתקן שחי בהולנד וחווה זה מכבר אובדן אישי כואב, קרא את הבקשות הנואשות והבין שלרגע הזה התכונן כל חייו. עם צוות קטן ומסור שליקט סביבו הוא איתר ברחבי העולם כל אפוד וכל קסדה, כל רחפן וכל מצלמה, ושלח אותם ברכבת אווירית לישראל. בעולם שבו ציוד הלחימה האיכותי נמכר כבר מזמן לאוקראינה, נדרשים לכך כישורים יוצאי דופן.
את הכישורים הללו צבר אפרת בעשרות השנים בהן הקים חברות, נכשל, ניסה שוב וכמעט פשט רגל, עד שהקים חברת ביודיזל חובקת עולם. בספר משעשע וגלוי־לב, גדוש בהומור עצמי, מגולל אפרת את סיפורו – מילדותו הפרועה בירוחם, דרך נסיונותיו השאפתניים לחולל מהפך בעולם הביודיזל, ועד הרגע שכישוריו העסקיים גויסו במלואם להצלת חייהם של חיילי צה"ל. זהו ספר על תעוזה ועקשנות, על מזל ומזל־ביש, על גלובליזציה ועל פטריוטיזם, ועל איך מלחמת "חרבות ברזל" כמעט והוכרעה בגלל בעיות במכס.

"כשם שהאנגלים שמרו בשעה ההיא על קור רוחם ועל הכרתם שהניצחון הסופי יהיה להם, כן חש אף אני בקרבי את אותו הרגש: "אין דבר, אנגלים; מחר יהיה הניצחון לנו. לא ניכנע ולא נאבד, עם ישראל חי. נצח ישראל לא ישקר".

ביום שבת, 29 ביוני 1946, פרצו למרפאתו של ד"ר זאב בנימין פון וייזל בגדרה חיילים בריטים ובידם צו מאסר. האשמה: מרידה בכתר. הוא נלקח, יחד עם שאר מנהיגי היישוב שנאסרו ב"שבת השחורה", לכלא לטרון, שם הוחזק במשך 92 ימים. הדבר היחיד שהורשה לו לקחת היה מכונת הכתיבה, ובעזרתה כתב את היומן שאתם מחזיקים בידכם – מלאכה שהתמיד בה גם במשך ארבעת השבועות שבהם שבת רעב והגיע עד שערי מוות.

זהו מסמך היסטורי יוצא דופן, מסעיר ונוגע ללב על המאבק הציוני, על השאיפה האנושית לחירות ועל הנכונות להקרבה עצמית למען המולדת. בעידן שבו אנו מבקשים להיאחז מחדש ברוח תש"ח, פון וייזל מציג שילוב מופתי של אדם בעל חזון עמוק המוכן להיאבק ללא פשרות למען עתיד העם היהודי.

● איך הצליח פון וייזל לשרוד כמעט חודש של שביתת רעב?

● מדוע איימו האסירים החרדים לסגור את מטבח המחנה?

● מה הייתה הדרך הטובה ביותר לסילוק הכובש הבריטי?

● וכיצד שמר הרופא הרוויזיוניסט על עיקר אמונתו: למנוע פילוג בקרב העם היהודי?

ד"ר זאב בנימין פון וייזל (1896–1974) היה רופא, מלומד ופעיל ציוני, ממקימי התנועה הרוויזיוניסטית, שנודע בעמדותיו הבלתי מתפשרות לגבי זכותם של היהודים למדינה חופשית. פון וייזל חיבר מאמרים וספרים רבים בתחומי הרפואה, ההיסטוריה, הציונות והפוליטיקה. יומנו מכלא לטרון הודפס לראשונה בשנת 1947, וכעת רואה אור במהדורה חדשה ומעודכנת.