התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנותרכישת Gift Cardרכישת Gift Card
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
משלוח מוקפד ואכותי בחינם ! ברכישה של 199  לנק' מסירה, ובקנייה מעל 249 ₪ משלוח בחינם עד הבית !
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • איזה מין גוף? - יד שניה

איזה מין גוף? - יד שניה

מק"ט מוצר: 133400

אינטרסקסואלים הם אנשים אשר נולדים בגוף הכולל איברי מין מגוונים אשר אינם נקביים או זכריים טיפוסיים. לרוב אינטרסקסואלים חיים בסוד וסודיות, רחוקים מהשיח הציבורי, נדחקים לשוליים החברתיים. מדוע? כיצד חווים אינטרסקסואלים את חייהם? האם ניתן לחיות עם גוף שאינו נקבי או זכרי בחברה הישראלית בפרט או בחברה בכלל?

ספר זה מנתח את הגוף האינטרסקסואלי על גווניו; הוא מתאר את התפיסה והשיח הביו-רפואי ביחס לאינטרסקסואליות ואת המדיניות הטיפולית הקיימת בישראל ובמקומות אחרים בעולם. ספר זה עוקב אחר הקונפליקט התמידי אשר מתקיים בין הגוף לבין החברה. בעוד הגוף מעיד על נזילות ורב-גוניות אנושית אפשרית, הנורמות והערכים החברתיים הנוקשים משעתקים את קיומם של שני גופים בלבד ואינם מאפשרים נזילות מינית טבעית. קונפליקט יסודי זה מכונן את תהליך המינגוף (מין-גוף), תהליך שבו המערכת הרפואית מבקשת לכונן מין טיפוסי בגופם של תינוקות אינטרסקסואלים על מנת למנוע את סבלם ובידודם החברתי.

תהליך המינגוף כולל בין השאר בדיקות אבחוניות והתערבות כירורגית והורמונלית במטרה לנרמל את הגוף האינטרסקסואלי ולהפכו לזכרי או נקבי טיפוסי. זהו תהליך אפוף בסוד וסודיות מכיוון שהנחת היסוד של תהליך המינגוף היא שהגוף וסובייקטים אינטרסקסואלים ישכחו את תהליך המינגוף ויגדלו לפי אידיאל מיני/מגדרי קיים. האומנם? האם ניתן לנרמל את הגוף האינטרסקסואלי? מהן ההשלכות של תהליך המינגוף על חייהם של אינטרסקסואלים? כיצד מתמודדים הורים לאינטרסקסואלים? על שאלות אלה ואחרות מבקש ספר זה לענות, תוך כדי חשיפת המחיר החברתי והגופני הכבד שאינטרסקסואלים משלמים בחברה הסוגדת לנורמה.

ד"ר לימור מעודד דנון היא סוציולוגית. מלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללת ספיר; חוקרת תחומים הקשורים בסוציולוגיה של גוף.

מחבר/ת ד"ר לימור מעודד דנון
מק"ט מוצר 133400
שם יצרן רסלינג
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • כך לא עושות כולן - יד שניה

    "העתיד שייך לנשים" – כך הצהיר בשנת 1995 ג'וזף בלאטר, יושב ראש ההתאחדות הבין-לאומית לכדורגל, בשבחו את סגנון המשחק של נשים כדורגלניות:
    "משחק בסגנון ייחודי", "מאופיין באלגנטיות".

    לכאורה, מדובר בהצהרה בעלת חשיבות של ממש: פיפ"א מקבלת-מאמצת את כדורגל הנשים למשפחת הכדורגל העולמי.
    לאחר שנים של מאבק על זכותן לשחק כדורגל ליד כדורגל הגברים, ובהכירן בכך שאין להן ברירה אלא להסתפק בשלב זה במעמד של שוות אך נפרדות, סוף-סוף, הסמכות הגבוהה ביותר של הכדורגל העולמי מעניקה להן מעמד, ויתרה מזאת: רואה בכדורגל הנשים את עתיד המשחק הזה.
    האם כך?

    נשים החלו לשחק כדורגל זמן מה לאחר שמשחק זה קודד והפך למשחק בהא הידיעה של המעמדות הנמוכים באנגליה, והן עוררו רגשות סוערים.
    המגדר הגברי התלכד נגדן: התאחדות הכדורגל האנגלי החרימה אותן וחבריה נתבעו שלא לשתף עמן פעולה;
    העיתונות הנשלטת על ידי גברים גינתה אותן וקבעה שהמשחק הזה אינו מתאים להן.
    אבל אף על פי כן ולמרות הכול נשים אנגליות ייסדו מועדוני כדורגל משלהן וקיימו משחקים בינן לבין עצמן. עם השנים התפשט כדורגל הנשים למדינות המערביות, ומשם הלאה לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה.
    במאה שבעים ושבע מדינות יש היום כדורגל נשים, כולל ישראל.

    כדורגל הנשים בעולם מתקיים כיום במעמד של "אוטונומיה יחסית" המוענקת לו על ידי מוסדות הכדורגל הארציים והבין-לאומים המונהגים על ידי גברים. את האוטונומיה הזאת הרוויחו הנשים במאבק עיקש ומתמיד במקביל למאבק הפמיניסטי שנערך בחזית הפוליטית, אך גם במנותק ממנו. כדורגל הנשים בישראל מתנהל בשוליים: מספר הקבוצות אינו רב, תקציבו דל וקהלו מדולל מאוד.
    מעמדו כעלה הנופל ביער: אין רואה ואין שומע. ובכל זאת, במשך עונת הכדורגל מתייצבות השחקניות על כר הדשא בכל שבוע כדי לומר להן ולאחרים – יש.


    ד"ר אמיר בן-פורת – לשעבר מרצה בחוג למדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן גוריון – פרסם, בין השאר, את הספרים הבאים:
    "ממשחק לסחורה: הכדורגל הישראלי" (2002); "כדורגל ולאומיות" (רסלינג 2003).
    המחיר שלנו: 40