אינטרסקסואלים הם אנשים אשר נולדים בגוף הכולל איברי מין מגוונים אשר אינם נקביים או זכריים טיפוסיים. לרוב אינטרסקסואלים חיים בסוד וסודיות, רחוקים מהשיח הציבורי, נדחקים לשוליים החברתיים. מדוע? כיצד חווים אינטרסקסואלים את חייהם? האם ניתן לחיות עם גוף שאינו נקבי או זכרי בחברה הישראלית בפרט או בחברה בכלל?
ספר זה מנתח את הגוף האינטרסקסואלי על גווניו; הוא מתאר את התפיסה והשיח הביו-רפואי ביחס לאינטרסקסואליות ואת המדיניות הטיפולית הקיימת בישראל ובמקומות אחרים בעולם. ספר זה עוקב אחר הקונפליקט התמידי אשר מתקיים בין הגוף לבין החברה. בעוד הגוף מעיד על נזילות ורב-גוניות אנושית אפשרית, הנורמות והערכים החברתיים הנוקשים משעתקים את קיומם של שני גופים בלבד ואינם מאפשרים נזילות מינית טבעית. קונפליקט יסודי זה מכונן את תהליך המינגוף (מין-גוף), תהליך שבו המערכת הרפואית מבקשת לכונן מין טיפוסי בגופם של תינוקות אינטרסקסואלים על מנת למנוע את סבלם ובידודם החברתי.
תהליך המינגוף כולל בין השאר בדיקות אבחוניות והתערבות כירורגית והורמונלית במטרה לנרמל את הגוף האינטרסקסואלי ולהפכו לזכרי או נקבי טיפוסי. זהו תהליך אפוף בסוד וסודיות מכיוון שהנחת היסוד של תהליך המינגוף היא שהגוף וסובייקטים אינטרסקסואלים ישכחו את תהליך המינגוף ויגדלו לפי אידיאל מיני/מגדרי קיים. האומנם? האם ניתן לנרמל את הגוף האינטרסקסואלי? מהן ההשלכות של תהליך המינגוף על חייהם של אינטרסקסואלים? כיצד מתמודדים הורים לאינטרסקסואלים? על שאלות אלה ואחרות מבקש ספר זה לענות, תוך כדי חשיפת המחיר החברתי והגופני הכבד שאינטרסקסואלים משלמים בחברה הסוגדת לנורמה.
ד"ר לימור מעודד דנון היא סוציולוגית. מלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללת ספיר; חוקרת תחומים הקשורים בסוציולוגיה של גוף.