שרה לוי-תנאי ייסדה את תיאטרון-מחול ענבל בשנת 1949. בשנת 1951, בכנס המחולות בקיבוץ דליה, ראה אותה לראשונה ג'רום רובינס (הכוריאוגרף הנודע של "סיפור הפרברים") ואמר: "היא גאון", ויותר מאוחר הכתיר אותה כ"אחד משלושת הכוריאוגרפים הגדולים בעולם". ואכן, שרה לוי-תנאי, אשר בשנת 1973 קיבלה את פרס ישראל למחול, שייכת לקטגוריה של אומנים גדולים אשר פרצו דרך חדשה.
שרה לוי-תנאי, בת העדה התימנית, גדלה והתחנכה בארץ. כאומנית, חשה צורך לחזור למקורותיה – המזרח בכלל ויהודי תימן בפרט – אשר מהם שאבה את ההשראה ליצירתה בענבל. חרף העובדה שהתחנכה על ברכי התרבות המערבית, היא וענבל מצאו עצמם בעין הסערה של הבעיה העדתית, כמו גם בשאלת אופיים של התרבות והאומנות בישראל.
הספר סיפורה של להקה מביא בלשון בהירה את סיפורה של שרה לוי-תנאי ולהקת ענבל – מהימים הראשונים של ייסוד הלהקה ועד לפרישתה של לוי-תנאי – תוך כדי תיאור ההתקבלות המסוכסכת של הלהקה על ידי מבקרי התרבות בישראל, לצד הערצתה הבלתי מסויגת באירופה ובארצות הברית, כמו גם לצד הצגת המתח הבלתי פתור, אשר ליוה את הלהקה מראשית ימיה, בין מחול "פולקלוריסטי-מסורתי", אשר שואב את שפתו מהמקורות העבריים, לבין ריקוד מודרני של כוריאוגרפית כריזמטית, אשר בוראת שפת סימנים חדשה.
גילה טולידאנו היא מהמייסדים של להקת ענבל. הייתה יד ימינה של שרה לוי-תנאי במשך 26 שנה. בשמונה השנים האחרונות לעבודתה שימשה כמנכ"לית של תיאטרון-מחול ענבל. בשנת 1984 הקימה את הספרייה הישראלית למחול ואת ארכיון תיעוד המחול בישראל, ושימשה כמנהלת הספרייה במשך 14 שנה.