ספר זה הוא פִּרְיָהּ של תופעה מיוחדת במינה בחיי הרוח של ישראל בזמן הזה. ראשיתו בתנועת המחאה החברתית של קיץ 2011. קבוצת חברים – טייסים לשעבר, מדענים, לוחמים, אנשי עסקים ואנשי רוח – הייתה (ועודנה) נוהגת להתכנס, אחת לחודש, לדיון בענייני השעה הנחשבים. היא שאלה את עצמה מה מקומה נוכח המחאה הרוגשת של קבוצת צעירים, שנטתה את אוהליה בשדרות רוטשילד וסחפה עד מהרה מאות אלפים ברחבי הארץ בתביעה נחרצת לשינוי דרכה וצלם פניה של החברה הישראלית.
חילופי הדברים בין משתתפי הפגישות גלשו לעיסוק רציני ואמיץ במכלול הנושאים הקורעים את החברה הישראלית, מאז מלחמת ששת הימים. השיח העוסק בשאלות היסוד בתחום המדיני, המוסרי והרוחני, נמשך גם באינטרנט ורבים הצטרפו אליו.
יוזם המפגשים האלה ואיש הקשר בין המתדיינים היה אל"מ (מיל') זאב רז, בן קבוצת גבע, שהיה טייס קרב בחיל האוויר ועמד בראש הכוח שהשמיד את הכור הגרעיני "תמוז" בפאתי בגדד. הוא היה הציר ונקודת המשען במפעל הזה.
הקבוצה, המתרחבת והולכת, עסקה ועוסקת בלי הרף, עד היום, בנושאים שאינם מרפים מאִתנו ובשאלות היסוד של קיומנו: שאלת הזהות הלאומית, זכותנו על ארץ ישראל, שלטוננו המתמשך בעם אחר, המאבק בין חוק השבות לזכות השיבה, יחסינו עִם העָם היהודי כולו, צלם פניה של החברה הישראלית, הפער הבלתי נסבל בין עשירים לעניים ועוד ועוד.
לא כל מה שכתוב בספר הרבגוני הזה מקובל עלי, אך כל מה שמצוי בו מעסיק אותי, ללא הרף.
אינני מכיר תופעה דומה לרב-שיח נסער ועמוק כזה, התופס בציציות ראשינו ועוסק בהתמדה, ברציפות ובפתיחות בשאלות החשובות ביותר בחיינו; במחלוקות העיקריות שבינינו.