חוצפה ילדות ישראלית ויזמות גלובלית - יד שניה
כיצד קשורות מדורות ל”ג בעומר המסורתיות למספר הסטארט-אפים בישראל? איך משפיע הבלגן הטיפוסי בגן שעשועים ישראלי על התפתחותם של כישורים יזמיים? מדוע מטביעות תנועות הנוער בארץ חותם יזמי בחניכיהן, בשונה ממקבילותיהן בשאר העולם? ואיך כל אלה בכלל קשורים לכישורי העתיד? חוצפה הוא ספר מסע מרתק הנע בשלושה צירים מפתיעים. מחד גיסא, הוא עוקב אחר תהליך הילדות וההתבגרות בישראל ומאיר באור חדש את הכוחות הפועלים בו ואת הדינמיקה וההשפעות הייחודיות רק לו. מאידך גיסא, הוא מלווה את השלבים שעובר כל סטארט-אפ: מגילוי הרעיון, דרך תיקופו בשוק ועד להתייעלותו וצמיחתו לחברה בת-קיימא. בין לבין הוא מביא את סיפוריהם של יזמות ויזמים ישראלים שעשייתם הותירה חותם חברתי ועסקי בארץ ובעולם כולו. שלושת חוטי העלילה הללו נשזרים יחדיו על מנת לספר סיפור שטרם סופר על האופן שבו דווקא ילדים ישראלים – הגדלים בצל חוסר יציבות אזורית, המתחנכים במערכת חינוך שציוניה טעונים שיפור ושנעוריהם נקטעים באחת כשהם מתגייסים לשירות צבאי תובעני – מפתחים כישורים ויכולות המציבים אותם בעמדת פתיחה שאין שנייה לה על קו הזינוק לחדשנות וליזמות גלובלית. חוצפה מפרק את הילדות שכולנו מכירים לגורמים ומרכיב אותה מחדש לכלל סיפור מעורר השראה על האקלים החינוכי והחברתי בארץ, שעל פי רוב נתפס בעין ביקורתית, אך למעשה מהווה חממה לצמיחתם של יזמים ומחדשים. מתוך היכרות עמוקה עם תעשיית ההיי-טק על כל היבטיה, מדגימה ענבל אריאלי כיצד דווקא אִלתור, בלגן, חוצפה, קומבינות, תכלסיות וגישה כללית של ”יהיה בסדר” נהפכו בידי יזמים ישראלים לקרדום רב-עוצמה שבאמצעותו הם משנים את העולם. ענבל אריאלי היא יזמית ואשת טכנולוגיה. שירתה כקצינה ביחידה 8200, ומאז שחרורה פעילה בתעשיית ההיי-טק בארץ ומחוצה לה. בעלת תואר ראשון במשפטים וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, יזמות ואסטרטגיה. כיום היא מנהלת את Synthesis, חברה שייסדה המשתמשת בטכנולוגיה מתקדמת לתהליכי הערכה ומיון של מנהלים בכירים, ומשמשת כחברת מועצת המנהלים במגוון תוכניות לקידום יזמות. אריאלי חיה בתל אביב עם בעלה ושלושת בניהם.
אלי ציפורי, יליד 1962 ,הוא עיתונאי-חוקר כלכלי קרוב לארבעים שנה. חשף את הטבות המס הענקיות לחברת טבע, הוביל תחקירים על סכומי העתק של הפנסיה התקציבית, על הכלכלה השחורה הנרחבת בישראל, על יוקר המחייה שהוביל ל"מחאת הקוטג'", על הסכומים המופרזים של דמי הניהול שנגבו מאזרחי ישראל באמצעות חברות הפנסיה והביטוח ועוד. זוכה בפרס לתקשורת כלכלית איכותית לשנת 2014 מטעם "האגודה לזכות הציבור". בנימוקי הוועדה כתב שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר הוועדה: "המהלכים שנולדו כתוצאה מכתבותיו בתחום דמי הניהול בפנסיה חסכו לאזרחי ישראל סכום מצרפי של מיליארד שקל בשנה". היה עיתונאי ב"גלובס", עורך שוק ההון, עורך המוסף השבועי ואז מונה לסגן עורך העיתון. את כל התפקידים וכל הפרסומים ליווה באופן אישי וצמוד. במהלך 2017 ,עם הודעת רשות לניירות ערך על חשדות בחברת בזק, בעליה וביחס המיטיב לכאורה של משרד התקשורת אליה, החל - בהיותו הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון, בעל תואר בראיית חשבון, בעל ידע רחב וארוך שנים בפיננסים ועולם ניירות הערך – להעמיק בדוחות הכספיים ובהודעות משרד התקשורת וחברת בזק. הוא עקב אחר החקירות והדיווחים הישירים והעקיפים, הטענות הרשמיות וההדלפות המרובות, ופרסם את הממצאים - כנדרש מתפקידו. לא עבר זמן רב עד שהחל להביע אי נוחות ביחס לפרשה, לטענות/חשדות נציגי המדינה ולהתייחסות התקשורתית אליה. "משהו לא בסדר שם" חזר ואמר. בהתחלה בשקט ואחר כך בקול רם. כך קרה שעוד לפני שגובשה ההמלצה לכתבי האישום הוא הגיע למסקנה שקיים קשר משחית בין התקשורת לפרקליטות ושזה מה שהוביל, היווה ומהווה את הבסיס לפרשה. משם ועד לחשד שמומש, ומוכיח עצמו במהלך העדויות והדיונים שמתקיימים בבית המשפט - לתפירת התיקים ולהפיכה השלטונית - המרחק היה קצר.
המחיר שלנו:
49
₪