בזכות אופצייה חילונית מסוימת - יד שניה

לחתור בסירה על השטיח בסלון, להתפלל לפי מדריך הטלפון, לראות את הכוכבים מלמעלה, לדחוס את תולדות העולם מהמפץ הגדול ועד ליבבה האחרונה לעשרים דקות, להתבונן באבק שמרקידה קרן שמש, להתרגל לאכול משהו שלא סובלים, לשתות ולהשתין בבת-אחת, וכיוצא באלה - ניסויים פשוטים, לפעמים עד כדי גיחוך, אבל מפתיעים תמיד. לא צריך בשביל זה הרבה: אולי טלפון מנותק, עיר זרה, נוף ילדות, רגע של שקט. לפעמים בבית, לפעמים ברחוב, באוטובוס, על שפת הים, בחזרה מנסיעה ארוכה. עוצרים לרגע, מסתכלים בדברים באלכסון, משנים זווית ראייה, והדברים הכי בנאליים מקבלים משמעות, מעוררים מחשבה, פותחים דלתות לא צפויות בראש.


רוֹזֶ'ה-פול דרוּאה, פילוסוף צרפתי, חבר במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), ועיתונאי ב'לה מונד', עוזר לנו בחן ובהומור לראות את הנושאים הפילוסופיים הגדולים שמסתתרים מאחורי סיטואציות יומיומיות, ומדרבן אותנו להטיל ספק באמונות הכי מושרשות שלנו לגבי הטוב, היפה, האמת, גוף-ונפש, זהות, ידיעה... ולראות שהחיים זה אומנם, ואולי, ואם כי, וגם. כמו שכתב ויליאם בלייק: "לראות עולם בגרגר של חול, ושמים בפרח בר / לחפון אינסוף בכף היד, ואת הנצח בשעה." וכל זה בפרוזה רעננה ומושחזת, נקייה ומשמחת.